המאור הגדול על עבודה זרה ב

אמר רב הונא ברי' דרב יהושע האי מאן דלא ידע שני בשבועי לישייליה לתנא דסדר עולם כמה חשיב ונחשוב כללי ביובלי ופרטי בשבועי ולשקול מכל מאה תרתי ונשדי אפרטי ונחשבינהו בשבועי וידע כמה שני בשבועי ה"ג לה בספרים ישנים הבאים מספרד ומישיבת גאונים מדוקדקים מוגהים ולא גרסיגן ונטפה חדא וכן בפי' ר"ח ז"ל והריני נותן לך טעם למי שגורס אותו ולמי שאינו גורס אותו דע כי במנהני הראשונים שתי חשבונות מבריאת עולם שאחת מוסיף על השני שנה אחת וזה נמצא מפורש בתשובת הגאונים בהרבה מקומות כי יש מי שחושב מתשרי שמולדו וי"ד וזה הוא החשבון הנכון יותר אע"פ שלא פשט מנהגו כי הוא מתחיל ממציאת העולם ויש מי שחושב מתשרי שמולדו בהר"ד וחושב את שלא נמצא כנמצא וזה מוסיף על הראשון בחשבונו שנה אחת וזהו שפשט עכשיו בכל המקומות הידועין לנו והוי יודע כי בית שני חרב במוצאי שביעית כמו שמפורש בערכין והוא חרב בשנת תכ"א לבנינו אלא שנת החרבן אינה נמנית בכלל שנות הבנין אלא בכלל שנות החרבן ואפשר שהיה זה מפני שנתפרסמה שטיפת החרבן מתחלת השנה והיא שנת ג' אלפים תתכ"ט לבריאת עולם לחושבין מן תשרי של וי"ד ומשנה זו ושנה זו בכלל אנו חושבין קע"ב שנה אחר חורבן הבית להשלמת ד' אלפים גם זה לחושבים מתשרי של וי"ד אבל לחשבוננו הפשוט מתשרי של בהר"ד שנת החרבן היא שנת ג' אלפים תת"ל לבריאת עולם וכשתטול שתי שנים מכל מאה ותוסיף לה על הפרט תבא לך שנת החרבן במוצאי שביעית שהיא ראשונה לשמטה והחושבים מתשרי שמולדו וי"ד צריכין להוסיף בחשבונם שנה אחת כדי שתתכוין להם ע"ד החשבון הזה שנת החורבן במוצאי שביעית וכל מה שתוסיף לחשוב על הדרך הזה אתה מוצא אי זו שתרצה לר' יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן שמראין הדברים שהלכה כמותו והיה מן הראשונים שהיה גורס ולטפי חדא שתא לפי שהיה חושב מתשרי של וי"ד ועכשיו שפשט החשבון מתשרי של בהר"ד אין אנו צריכין לגירסא ההיא ודע כי שנת ד' אלפים תת"ק לבריאת עולם היתה שנת שמטה לפי החשבון הזה ושנת חמשת אלפים תהיה שניה בשבוע ומאי דאמרינן התם בערכין בפרק אין בערכין אשתכח דשיתא בשבוע הוה לא על שנת החרבן הדברים כולן אמורים אלא על סוף החשבון שהיו מדברים בו כגון שנת ת"כ לבנין בית שני שהוא סוף הבנין אבל אינה שנת החרבן עליה אמרו אשתכח דשיתא בשבוע הוה ול"ג הוה חריב ומאי דאמר רב אשי התם שית שנין עד דסליק עזרא וקדיש לא קא חשיב לטעמייהו דרבנן קאמר ולא לטעמיה דר' יהודה אע"פ שסמך עליה ה"ר שלמה ז"ל בחשבונו בשמועה זו לא נראה לנו כדבריו ולא כחשבונו ואם תשאל כיון שהחשבון הזה שמסר לנו רב הונא בריה דרב יהושע אינו לדעת שנת היובל אלא לדעת שנת השמטה לבדה כי שנת היובל אינה מתבררת מן החשבון הזה על מה תוצרך לומר נחשב כללים ביובלים ופרטי בשבועי ונשקול מכל מאה תרתי לא היה לו לומר אלא נישייליה לתנא דסדר עולם כמה חשיב ונחשבינהו בשבועי ודי היה לנו בזה תשובתך כאן הודיעך רב הונא שסדר שהיו חושבין בין היובלות ושמיטין בזמן שהיובל נוהג ללמדך שהלכה כר' יהודה ונפקא מינה למי שיודע תחלת היובלות וסופן ויודע אימתי נהגו ואימתי בטלו יכול לידע מזה החשבון למפרע השנים שהיו יובלות בפני הבית שיבנה במהרה בימינו אמן: