גושפנקא דמלכא (ש"ס) רלג

ואשה שלא תאמר איש למעוטי אשה ולכך חזר והזכיר למטה בקרא והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא ומאחר שהוצרך להזכירה לעיל שאין מדרך הכתוב להכחידה תחת לשונו אחר שהוזכרה בקרא דלעיל מיניה ואמר איש ואשה ולעיל אצטריך דהו"א דהשוה הכתוב אשה וכו' דוקא לעונשין שהם הלאוין כגון מלקות אבל מיתה הוה אמינא דלא הושוו ולכך אצטריך הכא האשה הוכרח לומר את האיש ההוא או את האשה ההיא

וראיתי להרא"ה בכת"י כתי' שתירץ דהתוספות מהתם ילפי לה דכתיב האיש וכתיב האשה. וא"המ דסברא הוא להפך מאחר דכתיב האשה משמעות הוא דהאיש למעוטי כסברת המקשה וראיתי שפירש לפי דברי התוס' ניחא דהקשה בגמ' אשרי איש ולא אשרי אשה ולא הקשה הש"ס באשרי איש דאיש למעוטי אשה ולא האיש: