גור אריה על ויקרא ו:ה

במנין המערכות. בפרק טרף בקלפי (יומא סוף מג ע"ב) , שהיה צריך עוד מערכה אצל המערכה הגדולה, שממנה היה חותה גחלים להקטיר קטורת על מזבח הפנימית . ופליגי תנאי התם, שיש אומרים דצריך עוד מערכה לקיום האש, והם שני גזרי עצים, שאם לא היה האש על המערכה הגדולה מתגבר – היה מקיים מן מערכה זאת . ויש שמוסיפין עוד אחת לאיברים ופדרים שלא נתאכלו, שהיה עוד אחת , כדאיתא התם (יומא מה.):

עולת תמיד היא תקדים. דכתיב "וערך עליה העולה", מוכח העולה ראשונה על המערכה , ובעולת תמיד מיירי, כדאמר רבא בפרק תמיד נשחט (פסחים נח ע"ב) "העולה" – עולה ראשונה. כלומר, מדכתיב "העולה" בה"א הידיעה, היא העולה הראשונה שבפרשת קרבנות, והוא עולת תמיד , כדכתיב (ר' במדבר כח, ב) "צו את קרבני לחמי וגו'":

אם יביאו שם שלמים. דאם לא כן , "וערך עליה חלבי השלמים", שמא לא יהיו שם שלמים, בשלמא "וערך עליה העולה" היה שם עולת תמיד הקבוע, אבל "והקטיר עליה חלבי השלמים", שמא לא יהיה שם שלמים, לכך פירושו לפי פשוטו 'אם יהיו שם שלמים'. ורז"ל (פסחים סוף נח ע"ב) דרשו בו, דאם לא כן, למה לי למכתב "וערך עליה חלבי שלמים", פשיטא שיערוך עליה חלבי שלמים אם יהיו שם שלמים, ומאי בא להגיד בזה, ולכך דרשו "וערך עליה חלבי השלמים" 'עליה השלם כל הקרבנות':