גור אריה על ויקרא ו:יא

לרבות בעלי מומים כו'. אבל לרבות טמא בשעת זריקת דם ליכא למימר , דהא כתיב אחר כך (פסוק יט) "הכהן המחטא", ולמדנו מכאן דצריך שיהא ראוי לחטוי , וכהן הטמא בשעת זריקת דם אינו ראוי לחיטוי (רש"י שם). ואם תאמר, בעלי מום אינו ראוי לחטוי, ולמה חולק , כבר רביה רחמנא מ"כל זכר בבני אהרן". ובפרק טבול יום (זבחים צט.) פריך ומה ראית , ומתרץ בגמרא (שם) דבעל מום יש לרבות טפי משום דאוכל , אבל טבול יום אינו אוכל. ומקשה אדרבא, טבול יום יש לרבוייא דלאורתא הוא חוזר אף לעבודה , ומתרץ השתא מיהא לא חזי. רב יוסף אמר מכדי "כל זכר בבני אהרן יאכלנה" אוקימנא שרוצה לומר 'יחלקנה' , לכתוב 'יחלקנה', מאי "יאכלנה", אלא הראוי לאכילה – חולק, שאינו ראוי לאכילה – אינו חולק:

כל אשר יגע [ויבלעו ממנה] וכו'. בתורת כהנים "כל אשר יגע בהם יקדש", יכול אף על פי שלא בלע, תלמוד לומר "בהם", עד שיבלע מהם :