גור אריה על ויקרא ג:ג

להביא חלב שעל הקיבה כו'. פירוש, דסבירא ליה כיון דמרבינן מ"ואת כל החלב" – הוי דומיא דחלב דעל הקרב, מה החלב שעל הקרב קרום ונקלף, ופירש רש"י (חולין מט ע"ב) קרום דק יש על החלב שעל הקרב, ונקלף ממנו ואינו אדוק בו, אף כל שהוא קרום ונקלף , וחלב הקיבה הוא קרום ונקלף, וכל שכן חלב הדקין , שהוא ריש אמתא ממקום שבני מעים מתחילין להיות נמשכים , דהוא גם כן קרום ונקלף. ורבי עקיבא סובר דלא מרבינן אלא דוקא חלב הדקין, שהוא לגמרי דומה לחלב הקרב; דמה חלב הקרב שהוא תותב קרום ונקלף . פירש רש"י (שם) שהוא תותב – שהוא פרוש על הבשר כשמלה, ואינו אדוק בבשר, ולאפוקי חלב הקיבה שאינו פרוש על הבשר כשמלה , וכשמפרישין החלב מהן נשאר מן החתיכות אצלם, ולא תותב הוא, אלא אדוק בהם. ולפיכך, הא דקאמר רבי ישמעאל 'להביא חלב הקיבה', לא להוציא חלב הדקין, דודאי כל שכן הוא חלב הדקין, שהרי הוא תותב קרום ונקלף, ולא גרוע מקיבה שהוא קרום ונקלף בלבד . וכבר הארכנו בזה בפרשת תצוה, עיין שם: