גור אריה על ויקרא כז:ט

אמר רגלה של זו עולה כו'. פירוש, דלכך כתב "כל אשר יתן" לומר לך לא כמו בערכין, דאין ערך אלא בדבר שהנשמה תלויה בו (רש"י פסוק ב), אבל כאן אפילו אמר 'רגלה של זו עולה', אף על גב שאין הנשמה תלויה בו, דבריו קיימין. ואין להקשות, דמהיכי תיתי שלא יהיו דבריו קיימין עד דאיצטריך לכתוב "כל אשר יתן", דהא גבי ערכין צריך קרא למעוטי, כדדריש בתורת כהנים (פסוק ג) "והיה ערכך" כל גופו ולא ערך איבריו , דאין זה קשיא, דהא "ואם בהמה", וי"ו מוסיף על ענין ראשון (רש"י לעיל א, י), והוה אמינא מה למעלה גבי "ערכך" אם אמר 'ערך ידי עלי' לא אמר כלום (ערכין כ.), הכי נמי גבי בהמה לא אמר כלום, קא משמע לן אם אמר 'רגלה של זו עולה' דבריו קיימין (כ"ה ברא"ם):