גור אריה על ויקרא כז:ג

וכפל הכפין לא ידעתי. והקשה הרא"ם, למה לא ידע, דהא בתורת כהנים דריש ליה דהוא כ"ף הכנוי, ובשביל זה למדו ערך כל גופו הוא נותן, ואינו נותן ערך אבריו. דתניא, "כערכך", ערך כל גופו הוא נותן, ואינו נותן ערך איבריו. יכול שאני מוציא אבר שהנשמה תלוי בו, תלמוד לומר "נפשות", אלמא שהם מפרשים "בערכך" בערך כל גופך. ואין דבריו נכונים כלל, שלא דרשו ז"ל מן כ"ף של "ערכך" ערך כל גופו ולא ערך איבריו, דאם כן קשה בכל אותן דלא נוכל למדרש כך, דגבי שדה אחוזה בכל אחד כתיב (פסוק טז) "ערכך", ולא שייך למדרש כך . אבל יותר נראה, כי כל הערכה על ידי הערכת בני אדם, כי לפעמים מעריך אותו בכך, ואינו כך אם יעריך אחר, ולכך כתב "ערכך", כלומר הערך שאתה מעריך, אף על גב שלא יערכנו אדם אחר כך. ובשביל כך כל הערכה בלשון הקודש "ערכך" נקרא. ואף על גב דכתיב "ערכך" גם כן בהערכה ששערה תורה לאדם לפי שניו , אין זה קשיא, כיון שכל הערכה נקרא "ערכך" שאתה מעריך אף אם לא יעריך כך אחר – יאמר הכתוב שהערך אשר ראוי להעריך את האדם לפי שוויו יהיה ערכך כך לזכר וכך לנקיבה, ואין צריך לשום אותו לפי שוויו . ופירוש "כערכך הכהן כן יקום" (ר' פסוק יב) , בערכך שלך – שהוא הכהן – כן יקום: