גור אריה על שמות כב:כח

ואיני יודע מה לשון דמע. והרא"ם פירש כי לשון 'דמע' – הזרע יקרא 'דמע', כדכתיב (דברים כב, ט) "פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע", ותרגם אונקלוס (שם) 'דילמא תסתאב דמעת זרעא דתזרע וגומר', ופירוש "דמעך אל תאחר" החובה המוטל על הזרע, הנקרא 'דמע' . אבל רש"י הוקשה לו מה ענין 'דמע' אל הזרע . ונראה שהתבואה כאשר היא באביה נקראת 'מליאה', מפני שהגרעין ממלא את הקש , ואז מצות בכורים , ולפיכך "מלאתך" רוצה לומר המצוה שמוטלת עליך כאשר התבואה במלואה. ו"דמעך" המצוה שהיא מוטלת עליך כאשר נבדל הגרעין מן הקש כמו הדמע שנבדל מן העין, וזהו מצות התרומה , ולא תליא כאשר התבואה במלואה, רק אחר שנקצרת התבואה, ואז נבדל הגרעין מן הקש :

לא תשנה סדר הפרשתן. דאין לפרש "לא תאחר" שאל יאחר מליתן את הבכורים, כמו "לא תאחר לשלמו" (דברים כג, כב) , דאין זמן בתורה מפורש להביא בכורים , ולא שייך לומר "לא תאחר" . ועוד, למה נקט אלו השנים דוקא שלא יאחר אותם מליתן , אלא אלו שנים הם קודמים לאחרים , ולפיכך אמר אלו שנים, שהם קודמים, לא תאחר אותם – שיהיו אחרים קודמים, לפיכך צריך לפרש "לא תאחר" אותם למצוה שהיא אחרי כן, דהיינו בכורים לתרומה, ותרומה למעשר וכו', ובזה שייך "לא תאחר" :