גור אריה על שמות כא:ל

אם זה אינו תלוי בו. ולעיל בסוף פרשת יתרו (כ, כב) פירש (רש"י) כי שלשה הם שאינם תלוים , וכאן הוסיף "אם" זה (קושית הרא"ם), מפני שהשלשה הנזכרים למעלה הם תחלת ענין , וצריך לפרש אותם בלשון 'כאשר' (רש"י שם), אבל "אם כופר יושת עליו" אף על גב שהוא ודאי , מתפרש שפיר דקאי למעלה (פסוק כט) "השור יסקל וגם בעליו יומת", ואמר זהו משפטו שישיתו עליו כופר נפשו. ואין צריך לפרש בלשון 'כאשר' רק בלשון 'אשר', כי לשון "אם" משמש בלשון 'אשר' , אבל כל הני שלשה משמשים בלשון 'כאשר', ולא הוו רק שלשה:

דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר. במכילתא, והניח תלמוד שלנו דפליג רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא ורבנן בהא מילתא בפרק שור שנגח (ב"ק מ.) , ונראה לי דפשטיה דקרא משמע 'דמי מזיק', שנותן פדיון נפשו, שהמזיק חייב מיתה, כדכתיב (ר' פסוק ל) "ובעל השור יומת" , והלכה כרבי עקיבא מחבירו (עירובין מו ע"ב), ורבי עקיבא סבירא ליה 'דמי מזיק' . אבל פלוגתא דרבי ישמעאל בן ברוקא ורבנן סבירא להו רבנן, דהלכה כמותם , דמי זינק, וזה אינו כפי פשט הכתוב, לכך מייתי המכילתא להעמיד פשט הכתוב לפי ההלכה. וזהו דרכו של רש"י, כיון שהפשט מסייע למכלתא, לכך מייתא המכילתא :