גור אריה על שמות ב:יב

ראה מה עשה לו בבית. דאם לא כן "ויפן כה וכה" למה לי, דכבר כתיב "וירא כי אין איש" :

ולפי פשוטו כמשמעו. אורחא דמילתא נקט, שדרך לפנות כה וכה לראות כי אין איש (כ"ה ברא"ם):

כי אין איש לצאת ממנו שיתגייר. אף על גב שיצא ממנו המקלל והוא עברי , אין זה קשיא, שפירוש הענין שלא יתגייר אחד מהם אחר הכאה זאת, שמאותו המקלל כבר נתעברה שלומית . ועוד, שפירוש שאין יוצא ממנו איש – שראוי לצאת על פי הדין, כי זה שהיה ממזר אין זכות לו בו, כיון שבאיסור נולד הימנו . ועוד דלא היה מקפיד משה רק אם היה זרעו מתגייר מורה על שיש בו דבר טוב , אבל בן הישראלית לא היה מ [ת] גייר רק שנולד מן הישראלית , והוא בעצמו רשע גמור כאשר ידוע , ואיך נאמר שיהיה מגין עליו איש כזה, ופשוט הוא : והקשה הרא"ם דמשמע אם יהיה איש טוב יוצא ממנו שיתגייר – לא המיתו, ולמה, אחר שהיה המצרי חייב מיתה, שאם לא היה חייב מיתה לא המיתו , ואם כן לא יציל אותו מה שעתיד לצאת ממנו בן טוב, דאם לא כן לא היה נהרג אחד בבית דין , ותירץ מפני שלא ידע זה משה בעדים שבא על אשתו, אלא שידע זה ברוח הקודש, וכיון שברוח הקודש ידע לא היה רשאי להמיתו אם היה יודע שיצא אחד טוב ממנו , דבשאר חייבי מיתות כיון שהוא חייב מיתה בעדים – אין אנו רואים את הנולדות , אבל זה שלא נתחייב בעדים, אם היה רואה שהיה יוצא ממנו בן אחד טוב – לא היה הורגו, כי הנבואה שהיתה על משה שחייב מיתה – אותה הנבואה גם כן הצילו אם היה זרע הגון טוב יוצא ממנו לעתיד , כך תירץ, אף על גב שלא פירש זה הטעם: