גור אריה על שמות יח:ב

ויצא אהרן לקראתו וגו'. נראה לי שהוצרכו לומר (במכילתא כאן) דעל ידי אהרן הושבו למצרים, דאין לומר כי כבר באתה למצרים והיה משלחה, דאם כן יהיו ישראל אומרים הוא אומר להוציא אותנו ממצרים והוא משלח את אשתו מפני השעבוד והיראה, והיה מביא בשביל זה מורך בלבם, ואם כן על כרחך קודם שבאתה למצרים שלחה. ועל ידי עצמו אי אפשר, דאם כן מתחלה מאי סבור ולבסוף מאי סבור , והרי לא היה אדם עמו רק אהרן (לעיל ד, כז), ואם כן על כרחך על ידי אהרן היה זה. ועוד, שעל כרחך צריך לומר כי משה קבל זאת העצה מאחר , ואין סברא שיקבל עצה מאדם קטן ממנו, שזה גנאי לו , רק כי זאת העצה מאהרן אחיו הגדול ממנו :

על הראשונים אנו מצטערים. אף על גב דשבטו של לוי לא נשתעבד (רש"י לעיל ה, ד), היו יראים מפני גזרת "כל הבן הילוד היאורה תשלכוהו" (לעיל א, כב) , וכן היה שוחט בניהם ק"ן בבקר וק"ן בערב: