גור אריה על בראשית מא:א

מקץ כתרגומו מסוף. פירוש שאין "מקץ" לשון קצה – ואם היה לשון קצה היה נאמר בין על ההתחלה ובין על הסוף, שהרי התחלה הוא גם כן קצה, לכך אמר 'כתרגומו' שהוא לשון סוף ולא קצה. ומה שהוצרך להוסיף 'מסוף' ולא הספיק בזה שאמר 'כתרגומו', שרוצה לומר כי מה שתרגם המתרגם 'מסוף' הוא פירוש המלה, ואינו כוונת הענין שיהיה כוונת הענין 'מסוף', רק 'מסוף' פירושו 'וכל לשון קץ סוף הוא', כלומר שלא תמצא לשון 'קץ' רק על הסוף, וזה ראיה שאינו לשון 'קצה', שאם היה פירושו לשון קצה היה נמצא גם כן על ההתחלה. ומה שלא פירש על "מקץ עשר שנים לשבת אברהם" (ר' לעיל טז, ג) מפני ששם אין נפקותא אם יהיה הלשון לשון 'קצה' או יהיה לשון 'סוף', אבל כאן הוצרך לומר שהלשון הוא סוף, כי הסוף הוא שנשלם כל הב' שנים, אבל לשון 'קצה' יאמר על קצה ב' שנים – שלא נשלמו ב' שנים עדיין, כי לשון 'קצה' משמש על דבר שלא נשלם כמו "ועשה כרוב אחד מקצה מזה" (שמות כה, יט), דהיינו בכפורת עצמו בקצהו, וגם כאן היה פירושו שהיה החלום הזה בסוף ב' שנים ולא נשלמו הב' שנים, וזה לא יתכן כאן, שרש"י פירש למעלה (מ, כג) כי נגזר על יוסף להיות עוד בבית הסוהר ב' שנים, וגזירת הקב"ה בלא גירעון יום אחד ושעה אחת:

כל שאר נהרות וכו'. פירוש מה שכתוב כאן "היאור" בה"א הידיעה כאילו ידוע באיזה יאור מדבר – היינו ששאר נהרות אינן קרויים יאורים, רק נילוס, ולכך כתיב בה"א הידיעה. אף על גב דבספר דניאל נמי כתיב (ר' יב, ה) "אחד לשפת היאור" על נהר חדקל (קושית הרמב"ן), לא קשיא מידי, שכך פירושו – שאין לך שנקרא בסתם יאור רק הנילוס, אבל בספר דניאל מפרש הכתוב שם (י, ד) שהוא חדקל, ולא נקרא יאור סתם, אבל כאן כתיב יאור סתם בלא שום שם אחר. ומה שפירש רש"י שעשוי בידי אדם ולכך נקרא בשם 'יאור', וחדקל אינו עשוי בידי אדם ונקרא גם כן 'יאור', נראה שגוף החפירה שהמים בתוכו נקרא בכל הנהרות 'יאור', דסוף סוף חפירה היא בין שהיא נעשה בידי אדם ובין שנעשה בידי שמים, ו'נהר' יקרא מרוצות המים, מלשון "ונהרו אליו גוים רבים" (ר' ישעיה ב, ב), שהוא מלשון המשכה ומרוצה, ולעולם החפירה נקרא 'יאור', ולפיכך כתב בנהר חדקל "על שפת היאור" (ר' דניאל ב, ה), ורוצה לומר החפירה. אך כאן מפני שכתוב סתם "יאור" הוצרך לומר כי כל שאר הנהרות אינם קרוים 'יאור' סתם, שאין הנהר נקרא יאור סתם על שם החפירה, כי עיקר שם שלו בשם 'נהר' המיוחד להם – לא החפירה, אבל כאן יקרא בלשון סתם "יאור" לפי שהוא עשוי חפירות בידי אדם. ולפי זה כל נהר יקרא 'יאור' בשביל החפירה, אבל לא נקרא סתם 'יאור':