גור אריה על בראשית מ:ה

ומדרשו כל אחד חלם כו'. ויהיה פירושו לפי זה ויחלמו שניהם חלום אחד, ולא שיהיו שניהם חולמים בשוה חלומו וחלום חבירו, אלא שחלם חלומו – ופתרון חבירו, ששר האופים חלם כי תוך ג' ימים יהיה שר המשקים יוצא מבית האסורים, ושר המשקה חלם כי תוך ג' ימים יהיה שר האופה נתלה, ומפני דסוף סוף חלם כל אחד מה שעתיד לבא עליו ועל חבירו – נקרא "ויחלמו שניהם חלום". והשתא אתי שפיר הא דכתיב "ונחלמה איש חלומו בלילה", דמשמע דלא חלם לשר המשקה מן שלשה סלי חורי ולא חלם לשר האופים "והנה גפן לפני" (פסוק ט). והרא"ם הבין כי לגמרי חלם להם בשוה לשניהם, והוקשה לו מן "איש חלומו", ואין זה כן, דלא חלם לו רק הפתרון:

כפתרון חלומו חלום הדומה לו לפתרון העתיד לבא עליהם. כלומר שאין פירושו שחלם להם הפתרון כמשמעות הכתוב, אלא שחלם להם חלום הדומה לפתרון שעתיד לבא עליהם, שלא תאמר שהיה ענין הפתרון מה שעתיד לבא עליהם רחוק מפירוש החלום, דהשתא היה יוסף פותר דרך מקרה, כי חלום שהוא רחוק ואינו דומה לפתרון שעתיד לבא – אי אפשר לדעת אותו מן החלום. ומה שהוסיף 'העתיד לבא עליהם' ולא סתם ש'חלם חלום הדומה אל הפתרון שנפתר לו' – זה לא יתכן, דלא חלם לו חלום כפתרון שנפתר, אלא הוא פתר החלום דומה לחלום שחלם, ולא יאמר "כפתרון חלומו", אלא 'פתרון' יקרא העתיד לבא עליהם, וחלם חלום הדומה אל העתיד לבא עליהם: