גור אריה על בראשית מ:י

דומה לפורחת. פירוש כף של "כפורחת" היא כף הדמיון, שלא היה פורחת רק בחלום, כך היה הדמיון שלו, לכך אמר "כפורחת". ומה שלא אמר גם כן 'וארא בחלום והנה גפן לפני' בכ"ף (קושית הרמב"ן), נראה דלא קשיא, דכל דבר שנראה מבחוץ בחוש העין – שייך לומר בחלום "והנה גפן לפני" (פסוק ט), שהרי בחלום נראה גפן, אבל מה שהוא פורחת – שהיא הוצאת הפרח – לא יתכן זה בחלום, דלא הוציא הגפן פרח, אלא שנדמה לו כך מפני שראה פרחים בגפן, ונדמה לו כי הגפן הוציא הפרחים, כי לשון 'פורחת' הוא נאמר על הוצאת הפרח, לכך אמר כי נדמה אליו כאילו פורחת – וזה על ידי שראה פרחים בגפן נדמה אליו כאילו הוציא פרחים, דלעולם כך סובר האדם כאשר יראה פרחים קטנים בגפן – יודע מזה שהוציא פרחים. והשתא אתי שפיר – דכף הדמיון הוא על "כפורחת" שהוא לשון בינוני הנאמר בשעה שמוציאה פרחים, ובחלום לא שייך, שלא הוציאה פרחים. דאין לומר שכך ראה בחלום שהיתה הגפן מוציא פרחים – שאין האדם רואה בחוש העין הפרחים יוצאים, שאינם יוצאים כל כך במהירות, רק נאמר כאשר נמצאים פרחים בגפן אז נדע שהיא מוציאה פרחים, אבל במראית החלום שאין ממש לא יתכן זה, לכך הוסיף כף הדמיון. ולזה פירש "כפורחת" שראיתי פרחים בגפן – עד שהאדם חושב שהיא מוציאה פרחים. אבל על לשון "עלתה ניצה הבשילו אשכלותיה" אין צריך להוסיף כף הדמיון, שהכל נמשך אל "כפורחת", כי מאחר שכבר כתיב שהיתה כמו פורחת – גם על זה קאי "עלתה נצה". ועוד דאי כתיב 'כגפן לפני' היה משמע דבר דומה אל גפן לפני – לא גפן ממש, אבל אחר שאמר הכתוב שגפן לפניו לא שייך לומר שהיה כמו פורחת לא פורחת ממש – דזה לא יתכן אחר שהיה גפן לפניו מה שייך 'כמו פורחת', אלא נאמר כי בחלום שייך לומר כי כך נדמה אלי בחלום שהיא כפורחת:

ואחר הפרח כו'. כי לא הכל ביחד כמשמעות הכתוב, אלא אחר הפרח עלתה ניצה: