גור אריה על במדבר כב:יח

למדנו שנפשו רחבה. דמשמע שאם יוכל לעבור פי ה' – היה עושה אם יתן לו בלק מלא ביתו כסף וזהב, ולמה יתן לו בעד טורח קטן מלא ביתו כסף וזהב, אלא בשביל שאמר וכו' , ולפיכך אמר "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב", שהוא ראוי ליתן לי אם הייתי מקלל אותם, ואם כן נפשו רחבה . ואם תאמר, תפוק ליה דאם לא יקלל אותם יהרגו אותם לגמרי, ויהיה הכל בטל גופן וממונם, ולמה צריך לטעם 'לשכור חיילות' . ואין זה קשיא, שכך אמר בלעם, שאם תאמר שאין אתה מתיירא שיהיו הורגים אתכם, כי תוכל לשכור חיילות, אפילו הכי אין זה רק ספק וכו':

על כרחו גילה. פירוש , מה שאמר עתה שהוא ברשותו של מקום, שהרי לא היה בלעם רוצה לגלות, כמו שאמרנו למעלה (אות יז), על כרחו היה זה, שהוצרך לגלות על כרחו, כמו שכתב לקמן (רש"י כג, טז) אצל "וישם דבר בפיו ":

ונתנבא כאן. דאין לפרש דקאי על מה שאמר אליו הקדוש ברוך הוא "לא תאור ולא תלך אתם" (ר' פסוק יב) , דאם כן הוי ליה למימר 'לא אעבור פי ה", מאי "לא אוכל" , אלא הכי קאמר, אף אם אלך ויתן לי רשות, לא אוכל לעבור הברכות וכו':