נוסחת הגר״א על מסכת סופרים ב

שוה (וכ"ה בירושלמי):

(כ"מ שנזכר כאן שם פירושו תיבה):

נזדמן:

א׳ בסוף הדף וג׳ בין דף לדף אלא:

שתי:

שלשה (ועי׳ בהגר"א יו"ד ר"ס רע"ג):

מניחין בסוף הספר כדי להקיף עמוד וצריך לעשות עמוד בסופו וצריך להניח בתחלתו כדי להקיפו ובתורה צריך לעשות עמוד מכאן ומכאן ולפיכך גוללין הספר לתחלתו ובתורה לאמצעיתו ואין פוחתין את התורה מב׳ יריעות (וכ"ה בירושלמי פ"א דמגילה) וארכו:

כמסעות (כו׳) וכרבבות (כו׳) וכזקנים (כו׳) וכתוכחות (וכן בפעם השני צ"ל הכל בכ"ף):

עושה:

גמר כל הספרים ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה ואינו נמנע:

אע"פ שאינו מן המובחר:

תופרין במקום הכתב ואין תופרין מבפנים אלא מבחוץ. הלכה למשה מסיני שיהא משייר מלמעלן ומלמטן ומחו לה אמוחא שלא יקרע וס"ת שנקרע מטלה עליו מטלית מבחוץ אבל לא מבפנים כל האותיות: