גיטין מד:
Gittin 44b · גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר כִּוֵּון מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד וָמֵת לֹא קָנְסוּ בְּנוֹ אַחֲרָיו מִשּׁוּם דְּלָא עֲבַד אִיסּוּרָא הָכָא מַאי לְדִידֵיהּ קְנַסוּ רַבָּנַן וְהָא לֵיתֵיהּ אוֹ דִילְמָא לְמָמוֹנֵיהּ קְנַסוּ רַבָּנַן וְהָא אִיתֵיהּ
אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ שָׂדֶה שֶׁנִּתְקַוְּוצָה בַּשְּׁבִיעִית תִּזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית נִטַּיְּיבָה אוֹ נִדַּיְּירָה לֹא תִּזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא נָקְטִינַן הֱטִיבָהּ וָמֵת בְּנוֹ זוֹרְעָהּ אַלְמָא לְדִידֵיהּ קְנַסוּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ לָא קְנַסוּ רַבָּנַן
אָמַר אַבָּיֵי נָקְטִינַן טִימֵּא טְהָרוֹת שֶׁל חֲבֵירוֹ וָמֵת לָא קְנַסוּ רַבָּנַן בְּנוֹ אַחֲרָיו מַאי טַעְמָא הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק וּקְנָסָא דְּרַבָּנַן הִיא לְדִידֵיהּ קַנְסוּהוּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ לָא קָא קְנַסוּ רַבָּנַן
אוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ תָּנוּ רַבָּנַן הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר פְּעָמִים יָצָא וּפְעָמִים לֹא יָצָא כֵּיצַד אָמַר פְּלוֹנִי עַבְדִּי מְכַרְתִּיהוּ לִפְלוֹנִי אַנְטוֹכִי לֹא יָצָא לְאַנְטוֹכִי שֶׁבְּאַנְטוֹכְיָא יָצָא
וְהָא תַּנְיָא מְכַרְתִּיהוּ לְאַנְטוֹכִי יָצָא לְאַנְטוֹכִי הַשָּׁרוּי בְּלוֹד לֹא יָצָא
לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִית לֵיהּ בֵּיתָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָא דְּאִית לֵיהּ אוּשְׁפִּיזָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן בָּבֶל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר מַהוּ
תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמָּהּ תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמּוֹ
תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמָּהּ כֵּיוָן דְּהַדִּין עִמָּהּ כְּדִידֵהּ דָּמוּ אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דִּמְשַׁעְבְּדִי לֵיהּ לְפֵירָא כְּדִידֵיהּ דָּמוּ
וְתִיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר הַדִּין עִמּוֹ כֵּיוָן דְּהַדִּין עִמּוֹ כְּדִידֵיהּ דָּמוּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּלָא קָנֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ כְּדִידֵהּ דָּמוּ תֵּיקוּ
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ שָׁנָה לִי רַבִּי יוֹחָנָן עֶבֶד שֶׁיָּצָא אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא וּמְכָרוֹ שָׁם רַבּוֹ יָצָא לְחֵירוּת וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא אִיבֵּד אֶת זְכוּתוֹ
לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁדַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר כָּאן שֶׁאֵין דַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר
וְהָתַנְיָא יוֹצֵא הָעֶבֶד אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא יוֹצֵא לָא סַגִּי דְּלָא נָפֵיק וְהָתְנַן וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין
אֶלָּא יָצָא הָעֶבֶד אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא וּמְכָרוֹ רַבּוֹ שָׁם אִם דַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר כּוֹפִין אוֹתוֹ וְאִם אֵין דַּעַת רַבּוֹ לַחְזוֹר אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ
אָמַר רַב עָנָן שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל תַּרְתֵּי חֲדָא הָךְ וְאִידָּךְ דְּאִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ רַב אָמַר מְכוּרָה וְיוֹצְאָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ מְכוּרָה כׇּל עִיקָּר
בַּחֲדָא הָדְרִי זְבִינֵי וּבַחֲדָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ
אָמַר רַב יוֹסֵף נִיחְזֵי אֲנַן מִדְּתָנֵי בְּבָרַיְיתָא הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי שְׁמַע מִינַּהּ קַנְיֵיהּ רַבּוֹ שֵׁנִי וְלָא הָדְרִי זְבִינֵי וְכִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָתָם אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין
Meforshim on this daf
- רש"י על גיטין Rashi on Gittin
ואם תימצי לומר - גבי מכוון מלאכתו במועד שיכול לעשות קודם המועד או להניחה מלהתחיל בה עד לאחר המועד וכיון דצמצם להתחיל בה סמוך למועד שאם לא יגמרנה במועד יהא דבר האבד ויהיה מותר לגומרה ותנן התם (מו"ק דף יג.) וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו ואיבעיא לן כוון ומת…
- תוספות על גיטין Tosafos on Gittin
שנתקווצה - פי' ר"ח קוצין התלושים בה וכן מפרש בירושלמי אבל מחוברים הן אסורין מדאורייתא כדאמרינן בפרק הבונה. (שבת דף קג.) התולש עולשין והמזרד זרדין אם ליפות הקרקע כל שהוא אע"פ דפטר התם בארעא דחבריה הכא ליכא לאוקמי בהכי דשביעית לא מיפטר משום מלאכה שאינה צריכה…
- רשב״א על גיטין Rashba on Gittin
המוכר עבדו בחוץ לארץ יצא לחירות. איכא למידק אמאי יצא לחירות דהאי [בנדפס: דהא] אי לא בעי למיפק בתריה לא נפיק כדתנן בפרק בתרא דכתובות ואין הכל מוציאין ואמרינן עלה בגמרא לאיתויי מאי לאיתויי עבד עברי שברח מחוץ לארץ לארץ דאמרינן לה זיל זבניה וכל שכן זה שהוא דר…
- ר"ן על גיטין Ran on Gittin
מהו דתימא ה"מ לאחר התורף. כלומר להכי נקט כתבו בתוכו למפסק מילתיה למפסליה אפי' לאחר התורף דאילו על פה כיון שלא אמר אלא לאחר כתיבת התורף לא פסיל אבל אה"נ דכל שאמר בשעת כתיבת התורף אפילו על פה נמי פסול קמ"ל רב ספרא דמאי דתנן דוקא כתבו בתוכו אפילו אלפני התורף קאי…
- חידושי רמב"ן על גיטין Chiddushei Ramban on Gittin
או דילמ' כיון דלא קנו ליה לגופיה כדידי' דמי. פי' רש"י ז"ל דאי מייתא ומגרש לה הדרי לה פי' לפי' דאע"פ שהדין עמו אם רצה לומר דמים אני נותן מסתמ' לגבותן הן עומדין דלהכי קרו להו צאן ברזל דקביל עליה בעל אונס' וזילא כדאית' בפ' איזהו נשך ולאו דהוו ליה בחלוטין ואינן…
- חידושי חתם סופר על גיטין Chidushei Chatam Sofer on Gittin
שדה שנתקווצה. הנה לא קתני המקוץ שדהו בשביעית אלא נתקוצה ע"י מאן דהו שהיה צריך להקוצים ולא נתכוון ליפות הקרקע דכי האי גוני אמרינן שם במס' שבת אי לא נתכוון ליפות לא מחייב בכל שהוא אלא בשיעור אחר ופריך הא ממיל' מתיפה ומשני בארע' דחברי' דהוה מלאכה שאצ"ל. ומיהו…
- חדושי הלכות על גיטין Chidushei Halachot on Gittin
בפרש"י בד"ה דלא קנו ליה לגופיה דאי מיית או מגרש לה הדרי לה עכ"ל יש לדקדק בפירושו דהא למ"ד הדין עמו קיימינן ואליביה יוכל לסלקה במילי אחריני כדמוכח בריש פרק אלמנה לכ"ג וכנראה מפרש"י לעיל ויש ליישב (ד) דאי לית ליה מילי אחריני לא נפיק גופיה מרשותה ואם נתארמלה…
- חכמת שלמה על גיטין Chokhmat Shlomo on Gittin
רש"י בד"ה יוצא כו' לסוריא ופריך כו' לסוריא מכרו רבו כו'. נ"ב פי' מכרו בלא וי"ו ולבתר הך תירוצא ומכרו בוי"ו ודו"ק. (עיין במהרש"א):
- גליון הש"ס על גיטין Gilyon HaShas on Gittin
רש"י ד"ה קנייה רבו שני וכו' דהדרי. צ"ל דלא הדרי:
- המאור הגדול על גיטין HaMaor HaGadol on Gittin
כל התנאין פוסלין בגט פי' אם כתבו בתוכו ונ"ל ה"מ בשלא נתקיים התנאי כלומר שחזר בו ובטלו וחזר ומחקו מכתב הגט דהיינו דומיא דמתני' אם כתבו בתוכו אע"פ שחזר ומחקו פסול אבל אם נתקיים אין ע"מ ושאר תנאין פוסלין בכתיבת הגט ובירושלמי גרסי' א"ר יודן בשבטל תנאו אבל אם לא…
- מהר"ם על גיטין Maharam on Gittin
גמ' אמר ר' אבהו עבד שיצא אחד רבו לסוריא ומכרו שם רבו יצא לחירות והתני ר' חייא איבד זכותו וכו'. יש להקשות לפי מה דלא ידע עדיין דר' אבהו איירי בדעת רבו לחזור למה יצא לחירות כשמוכרו לשני מה פשע בזה כשמוכרו ומה הפקיעו בזה מן המצות הלא אף אם לא מכרו היה בחוץ לארץ…
- פני יהושע על גיטין Penei Yehoshua on Gittin
תוספות בד"ה נטייבה פי' בקונטרס נזדבלה וקשה כו' ומפרש רבינו חננאל כו' דהוי איסור דאורייתא כו' ואור"ת דגבי שביעית אית לן להחמיר טפי מבשום מקום כו' עכ"ל. לכאורה נראה דלפ"ז מצינן לפרש נמי כפירש"י ז"ל ואע"ג דשביעית באיסורא דרבנן איירי אפ"ה החמירו טפי מבשאר דוכתי…
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.