גיטין לא:
Gittin 31b · גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →תְּנַן אִם אָבְדוּ הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מֵעֵת לְעֵת בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת שֶׁל בְּדִיקָה שַׁפִּיר
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת שֶׁל הַנָּחָה הַאי מֵעֵת לְעֵת עַד מֵעֵת לְעֵת מִיבְּעֵי לֵיהּ קַשְׁיָא
דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר חֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵירָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר דִּתְנַן מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר כׇּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְמֵאוֹת
פְּשִׁיטָא דַּחֲלוּקִין מַהוּ דְּתֵימָא מַאי לְמַפְרֵעַ מֵעֵת לְעֵת קָא מַשְׁמַע לַן
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים כּוּ' תָּנָא בְּקִידּוּם שֶׁל מוֹצָאֵי הַחַג שֶׁל תְּקוּפָה
תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים מוֹכְרִין אֶת הַתְּבוּאָה לִפְנֵי הַזֶּרַע וּבִשְׁעַת הַזֶּרַע וּבִפְרוֹס הַפֶּסַח וּבִשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים מוֹכְרִין אֶת הַיַּיִן בִּפְרוֹס הַפֶּסַח וּבִפְרוֹס עֲצֶרֶת וּבִפְרוֹס הַחַג וְשֶׁמֶן מֵעֲצֶרֶת וְאֵילָךְ לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא לְשׁוּתָּפִין מִכָּאן וְאֵילָךְ מַאי אָמַר רָבָא כׇּל יוֹמָא פִּירְקֵיהּ הוּא
וַיְהִי כִּזְרוֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית מַאי חֲרִישִׁית אָמַר רַב יְהוּדָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת עוֹשֶׂה תְּלָמִים תְּלָמִים בַּיָּם
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה אִי הָכִי הַיְינוּ דִּכְתִיב וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף אֶלָּא אָמַר רַבָּה בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת מְשַׁתֶּקֶת כׇּל הָרוּחוֹת מִפָּנֶיהָ וְהַיְינוּ דִּכְתִיב אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרוֹם אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא בַּר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב חִסְדָּא אֵימָתַי בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁקִיט אֶרֶץ מִדָּרוֹם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת מְשַׁתֶּקֶת כׇּל הָרוּחוֹת מִפָּנֶיהָ
רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא הֲווֹ יָתְבִי חָלֵיף וְאָזֵיל גְּנִיבָא עֲלַיְיהוּ אֲמַר חַד לְחַבְרֵיהּ נֵיקוּם מִקַּמֵּיהּ דְּבַר אוֹרְיָין הוּא אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ מִקַּמֵּי פָּלְגָאָה נֵיקוּם אַדְּהָכִי אֲתָא אִיהוּ לְגַבַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ בְּמַאי עָסְקִיתוּ אֲמַרוּ לֵיהּ בְּרוּחוֹת
אֲמַר לְהוּ הָכִי אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכׇל יוֹם וְרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת עִם כּוּלָּן שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת וְרוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה מִכּוּלָּן וְאִלְמָלֵא בֶּן נֵץ מַעֲמִידָהּ מַחְרֶבֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִפָּנֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן
רָבָא וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הֲווֹ יָתְבִי הֲוָה חָלֵיף וְאָזֵיל רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב דְּיָתֵיב בְּגוּהַרְקָא דְּדַהֲבָא וּפְרִיס עֲלֵיהּ סַרְבָּלָא דְכַרָּתֵי רָבָא אֲזַל לְגַבֵּיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לָא אֲזַל לְגַבֵּיהּ אָמַר דִּלְמָא מֵאִינָשֵׁי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא נִינְהוּ רָבָא צָרִיךְ לְהוּ אֲנָא לָא צְרִיכְנָא לְהוּ
כְּדַחֲזָא דְּרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב הֲוָה אָזֵיל לְגַבֵּיהּ גַּלִּי לִדְרָעֵיהּ אֲמַר שַׁדְיָא נָשֵׁיב אָמַר רָבָא הָכִי אָמַר רַב אִשָּׁה מַפֶּלֶת בּוֹ וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֲפִילּוּ מַרְגָּלִית שֶׁבַּיָּם מַרְקֶבֶת בּוֹ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁבִּמְעֵי אִשָּׁה מַסְרַחַת בּוֹ
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וּשְׁלׇשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים רוּחַ ה' מִמִּדְבָּר עוֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְגוֹ' יֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ זוֹ מְקוֹרָהּ שֶׁל אִשָּׁה וְיֶחֱרַב מַעְיָינוֹ זֶה שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁבִּמְעֵי אִשָּׁה הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כׇּל כְּלִי חֶמְדָּה זוֹ מַרְגָּלִית שֶׁבַּיָּם
אָמַר רָבָא עָדֵי סוּרָאָה הוּא דְּדָיְיקִי קְרָאֵי מַאי כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא אָמַר רָבָא אֲפִילּוּ
Meforshim on this daf
- רש"י על גיטין Rashi on Gittin
של הנחה - הרי זה חושש למפרע כל הימים עד מעת לעת של הנחה ראשונה יום אחד שלם מחזקינן להו בחזקת קיימין בידוע ומשם עד כאן ספק ויחזור ויתרום:
- תוספות על גיטין Tosafos on Gittin
בקידום של מוצאי החג של תקופה - של תקופת תשרי אבל משכה תקופת תמוז עד כאן לא וא"ת והא אי אפשר שתמשוך עד כאן כדאמרי' בפרק קמא דסנהדרין (דף יג.) דבעינן מקצת החג בתקופה חדשה וי"ל דאמר התם דעל תקופה לבדה אין מעברין:
- רשב״א על גיטין Rashba on Gittin
מהו דתימא מאי למפרע מעת לעת קא משמע לן. דלעולם חוששין לו, וחלוקין עליו חבריו. והני מילי כשנאבדו לגמרי אבל אם החמיץ היין והרקיבו הפירות והעלו חלודה המעות אין חוששין להם אלא עד שעה שאפשר להם להחמיץ ולירקב ולהעלות חלודה. וכדתניא [בכת"י: התם] בבבא בתרא פרק המוכר…
- ר"ן על גיטין Ran on Gittin
מתני' קטנה שאמרה וכו' לפיכך אם רצה. הבעל לחזור קודם שיגיע גט לידה:
- בן יהוידע על גיטין Ben Yehoyada on Gittin
מְקַּמֵי פַּלְגָּאָה נָקוּם. נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו רז"ל (סנהדרין ז.) כל המלמד לתלמיד שאינו הגון כאלו נוטע אשרה, ופרשתי בס"ד מה טעם דקרו לתלמיד שאינו הגון בשם אֲשֵׁרָה? והוא דתלמיד חכם הגון נקרא שׁוֹר כפי מה שכתב רד"ק ז"ל בפסוק בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ…
- חידושי אגדות על גיטין Chidushei Agadot on Gittin
ויהי כזרוח השמש גו' מאי חרישית כו'. דרך רוח מזרחי לנשב בזרוח השמש עד שש שעות כפרש"י פ"ק דברכות אבל אמר שזימן הקב"ה אז שיהיה חרישית כדמסיק שמשתקת שיהיה חם ליונה.
- חכמת שלמה על גיטין Chokhmat Shlomo on Gittin
רש"י בד"ה עדי סוראה הוא הדבר זה מבני כו' כצ"ל. ונ"ב עדי אלו כמו עדא אמרה זאת אומרת רש"י פרק השולח (גיטין דף מ"ה:)
- גליון הש"ס על גיטין Gilyon HaShas on Gittin
תוס' ד"ה אנא וכו' הוא ר"נ בר יצחק. וכן מבואר ברש"י מגילה דף כח ע"ב ד"ה ר"נ:
- הגהות חוות יאיר על גיטין Hagahot Chavot Yair on Gittin
ברי"ף תתקכ"ט:
- מהר"ם על גיטין Maharam on Gittin
ד"ה לשותפיה עד סוף הדבור וכן לכל דבר יש זמן. ר"ל לכל מיני פירות ותבואות:
- פתח עינים על גיטין Petach Einayim on Gittin
מקמי פלגאה נקום. כלומר דתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וזה מעורר מדנים אין ראוי לעשות לו כבוד ת"ח כיון שאינו נוהג כדרד תלמיד חכם. ומה גם דקרוב הדבר שיבא חילול ה' על ידו וכתב הרב זקן אהרן סי' ל"ב דכל ת"ח שיש בידו חילול ה' אסור לשמוע תורה מפיו ולסמוך על הוראתו…
- רש"ש על גיטין Rashash on Gittin
גמרא וא"ר תחליפא בר ר"ח אימתי כו'. הנה מצאנו כאן עוד בן לר"ח אשר לא הזכירוהו התוס' בב"ב (קמא) ועמש"כ לעיל (ה ב):
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.