גשמי ברכה פה

הפעולה הבאה אחריו, כמו, אכן יש ה' ה' במקום הזה (פ"ו ויצא), אכן נודע הדבר (פ' שמות), ולפעמים בא להוציא ולשלול את הדבר שהי' מחשב ומשער מקודם, כמו ואני אמרתי נגרזתי, אכן שמעתי וגו' (תהלים ל"א) אני אמרתי אלהים אתם אכן כאדם תמותון (שם מ"ט): ולפעמים יש הפכים כאלה, אשר אף כי הפוכים הם גם בל שונם וגם בענינם, אעפ"י כן תכליתם אחד, כמו למשל במדת עונשין, מצינו הלשון והסתרתי פני מהם ומצאוהו רעות וגו' (פ' וילך), והרי זה עונש הבא בדרך שלילה, ע"י הסתר פנים, וכנגד זה מצינו, ונתתי את פני באיש ההוא והכרתי אותו וגו' (פ' קדושים), הרי זה עונש בדרך חיובי, במראה פנים, ובכל זאת תכליתם אחד הוא - לעונש: **(ועל דרך זו פרשתי הלשון בתפלת עננו, אל תפן אל רשענו ואל תסתר פניך ממנו, שמבקשים על מניעת שני מיני עונשין, על מניעת עונש בדרך חיובי (ע"ד הלשון ונתתי את פני וגו'). ועל מניעת עונש בשלילה (ע"ד הלשון והסתרתי פני מהם וגו':)** (כ) ראה ה' והביטה. לא נתבאר תכונת הפעלים ראיה והבטה (וע' להלן במ"ר ריש פרשה ה'), וכפי דמשמע מגמרא מגילה (כ"ח א') דמביא ראי' שאסור להסתכל בפני אדם רשע מהלשון שאמר אלישע ליהורם, לולא פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך ואם אראך (מ"ב ג'), משמע דפעל הבטה עם הסתכלות שוים הם, שהרי מביא ראי' על הסתכלות. וכפי הנראה, אמר אלישע בדרך לא זו אף זו, לא רק שלא אביט אליך (בעומק, בהסתכלות), אך גם לא ראיה שטחית: וזה דראיה ענינה רק שטחית ולא עמקית, נראה ראי' מגמרא חגיגה (ט"ז א') המסתכל בנשיא עיניו כהות, ולכאורה הא קיי"ל דצריך לקיים והיו עיניך רואות את מורך (הוריות י"ב א'), אלא על כרחיך דראיה היא שטחית, וזה מותר, והסתכלות היא בעומק, וזה אסור: וממוצא דבר תראה, כי הבאור בפסוק שלפנינו ראה ה' והביטה, כלומר, ראה ה', ולא די בראיה בלבד, אך עוד הביטה בעומק ובהסתכלות: ועפ"י זה אפשר לפרש להלן בריש פרשה ה', זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה, שמכוין לומר, דכל כך גדלה חרפתנו עד כי גם אין צריך להבטה בעומק ודי גם בראיה שטחית לבד. ועיין במ"ר שם. - ועיין בסמ"ע סימן קנ"ד ס"ק י"ד מה שכתב בענין היזק ראיה, ולא העיר מכל מה שכתבנו כאן: אם תאכלנה נשים פרים עוללי טפוחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא. לא נתבאר המשך הענינים. והדרש ידרוש, עיין רש"י. ומ"ר. ועל דרך הפשט יש לפרש, דהלשון אם תאכלנה בא בשאלת התמיה, בסגנון לשון "האם", ועל דרך הלשון באיוב (ו') אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש **(ופעם נתתי סימן לדבר, לנקודות אלו, כי הן, כידוע, השו"א נקודותיו לאורך, כזה: ותמונתן כעומדות, ולעומתו - הציר"י נקודותיו לרוחב כזה.. והתמונתן כשוכבות, ואחרי שמתים (חיים) הנקודות כעומדות, ומתים (נפטרים) הנקודות כשוכבות, יוצא כסימן לדבר, חיים עומדים, מתים שוכבים.)**