גשמי ברכה סא

כלא היתה. ולא כן האגדות, אפשר שאגדה אחת תדרוש באופן ובסגנון זה, ואחרת באופן ובסגנון אחר, מהופך מהקודם, וסופן ששניהם קיימות, יען כי כן דרך האגדות, וכמו שרגילים לומר מדרשות חלוקות הן, ועל כן אמרו בירושלמי חגיגה (פ"ב) אין למדין מן האגדות וגם אין משיבין על האגדות (כלומר אין מקשין) והנה היין בהכרח צריך להיות בכלי שלמה, שאין בה כל נקב וכל סדק, ויען כי בנקב דק ובסדק קל לאט לאט יגרה היין כולו; ולא כן תפוחים, אפשר שישתמרו בסל קלוע ומלא נקבים וחלולים. ועל כן המשילו את ההלכות ליין, שבשניהם אי אפשר להיות נקב וסדק, ואת האגדות לתפוחים, שבשניהם ישתמרו בנקבים וסדקים, כמבואר. - והנה אעפ"י ששני הבאורים בענין זה בכלל רצוים, אעפ"י כן יש להעיר, כי יתרון להבאור הראשון, מפני שהמשלים אשר בו מכוונים לגוף האשישות ולגוף התפוחים, ולא כן לפי הבאור השני, המשלים אינם לגופם, כי אם לקנקניהם ולכליהם. ח) מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, בתלמוד מס' רה"ש (י"א א') אמרו (ע"ד דרש) מדלג על ההרים - בזכות אבות, מקפץ על הגבעות - בזכות אמהות. וצריך באור ביחושים אלה. וי"ל עפ"י מה שאמרו במס' ב"ב ע"ד ב', כל מה שברא הקב"ה בעולמו, זכר ונקבה בראם, כלומר, ואפילו דוממים וצמחים, וכמ"ש רש"י בשבת קנ"ז א', ארזא ושוחא, ארז זכר וארזא נקבה, ובפסחים נ"ו א', דקל זכר ודקל נקבה, והבאור הוא, שכל נברא שבעולם יש בו כח המשפיע וכח המושפע, ומכונה כח המשפיע בשם זכר, וכח המושפע - נקבה. ויתבאר לפי זה הלשון במס' בכורות נ"ה א', זכרותא דמיא פרת, כלומר, כח המשפיע מים הוא נהר פרת, ועוד שם: זכרותא דירדנא - מערת פמייס, זכרותא דדמא - כבדא, כח המשפיע דם להגוף הוא הכבד. והנה אמרו בחגיגה ט"ו א', כל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא כנגדו, ברא הרים ברא גבעות, ברא ימים ברא (כנגדו) נהרות וכו', ועל זה נאמר (קהלת) גם את זה לעומת זה ברא אלהים, והמפרשים נדחקו בבאור המאמר, ולפי מש"כ י"ל דהלשון "כנגדו" הוא כמו עזר כנגדו, והכונה, שנבראו בדוממים נקבות כנגד זכרים, והם גבעות כנגד הרים ונהרות כנגד ימים. ומכל זה תתבאר האגדה שלפנינו, מדלג על ההרים - בזכות אבות, מקפץ על הגבעות - בזכות אמהות, דהרים הם בערך זכרים וכנגדם גבעות נקבות. וכדרשה זו איתא בירושלמי סנהדרין (פ"י ה"א), על הפסוק בישעיה, כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה, ההרים ימושו, זה זכות אבות וגבעות תמוטינה זה זכות אמהות. וכבר נתבאר ענין זה. והנה בגמרא דרה"ש שהבחנו מביא ראי' מפסוק זה מדלג על ההרים וגו' ללשון הפסוק במיכה (ו') שמעו הרים את ריב ה', דהרים היינו אבות, כמו כאן: ויש להעיר, כי במ"ר פ' בא (פרשה י"ד) מביא ראי' לפסוק שלפנינו דמדלג על ההרים, דהרים היינו אבות מפסוק דמיכה הנזכר, ולכאורה קשה, שמביא ראי' מפסוק זה על זה, ושוב מהפך הראי' מזה על זה, מראשון לאחרון ומאחרון לראשון, ולכאורה זה פלא. אך אמנם ראה זה מצאתי, דאמנם כן הוא מדרכי הדרשות להסמיך שתי