גשמי ברכה קלא

אבות (כנראה מפרש אל ההרים כמו אל ההורים, או עפ"י מ"ש בר"ה (י"א א') בעל הפ' בשה"ש (ב') מדלג על ההרים בזכות אבות): שם כי גדול שבכמה אנפי", וגם י"ל, דהא דשמעו הולך בכל המדינות, אינו רבותא כך כך לאחר המאורע המתהפכת הזאת, שנודע, כי ע"י מרדכי נשתנה הכל, ומטבע הענין שעפ"י זה יהי' נשמע בכל המדינות, אך הרבותא, כי בכל המדינות נפוצה השמועה, כי אין מרדכי עומד בגדולתו הראשונה, אך עוד הולך הוא במעלת הגדולה והכבוד, שמעת לעת נתוספת לו גדולה. ויתפרש, ושמעו הולך בכל המדינות, ומה ישמע שם - שם ישמע, כי האיש מרדכי הולך וגדול: צד 30. וישלח. שקרובים הם תמיד ברו"נ". הוא ע"ד שפרשתי (ואח"כ משם מצאתי כמו זה) המאמר בחז"ל, אתם קרוים אדם וכו', כי השמות איש, אנוש, גבר, אפשר לבטא גם ברבים: אישים, אנשים, גברים, מה שאין כן השם אדם אין אומרים ברבים אדמים, וזה מפני כי ישראל גוי אחד, כל האומה כאיש אחד, וכמש"כ בפ' ויגש כל הנפש הבאה מצרימה, והי' צ"ל כל הנפשות, אך מפני שבני יעקב היו כולם כאיש אחד וכנפש אחת, וזהו הבאור אתם קרוים אדם, שאינו רק ביחיד, וכל ישראל כאיש אחד: צד 31. ותכתוב. "האיך כתבה אסתר". הכתיבה רק נקראת על שמה, אבל מעשה הכתיבה הי' ע"י סופרים, וכמו וכתב לה ספר כריתות, כתבו לכם את השירה, שממנים סופר. וגם י"ל עפ"י המשך כל הפ', דהכתיבה כאן אינו מוסב על גוף המגילה, כ"א על קיום הדברים, כמש"נ לקיים, וזה כתבה בעצמה: צד 32 את "ויתקנאו בלו אעתיק לכאן מה שראיתי מועתק מפנקם עיר פרוזינא, פ' הוראדנא, משנת שכ"ח, תקנה "שלא ילבשו שמלות משי ובגדי לבן יקרים, ואפילו עשירים, כדי שלא לעורר קנאת הגוים". ודבר ה' אמת בפי מר אביו הגאון וצדיק ז"ל: שם וישלח. "שלום אמתי". ענין שלום אמתו שיהיו בטוחים בו ולא יפחדו ממאורעות, וכן במ"ב ב') שלום ואמת יהיו בימי, שלום בטוח ונאמן ועוד "אחשרש חסר" י"ל, כי המלכות העשירה איננה מכבדת עולה במסים ורק העניה מוכרחת לזה, ורמז החסר על עניות מלכותו: צד 33. ודובר ב' "לימדם תורה". בכלל לא נתבאר כפל לשון עמו וזרעו, דהלא זרעו בכלל עמו. ויתכן, דלשון "זרע" מצינו בהשאלה ענין מוסרי, זרעו לכם לצדקה (ה הושע י'), וזורע צדקה (משלי יא), וכן פרשו בפ' בלק וזרעו על מים רבים - ותורתו (של ישראל) בעמים רבים (ראה הבאור הפרטי בזה בבאורנו לסוף שה"ש). ועל זה אמר, דורש טוב לעמו בגשמיות, ודובר שלום לכל זרעו לכל עניניו הרוחנים, תורה וצדקה וכו', והלשון דור הוא על דרך הלשין בירמיה (כ"ט) ודרשו את שלום העיר וגו', והיינו שתאחלו לה שלום, כן הי' מרדכי מאחל שלום לכל עניני ישראל: ברוך הלוי עפשטיין