גנזי יוסף קעז

וכו'. ומ"מ הא דאמרינן פעמים ששתיהן כשרות כגון שתחתונה חמתה מרובה מצלתה וכו' היינו שהיא חמתה מרובה מצלתה מצד עצמה אבל פשיטא שע"י עליונה שהיא צלתה מרובה מחמתה ע"כ גם התחתונה צלתה מרובה מחמתה אלא דמ"מ לא הוי ב' סככים עי"ז אא"כ התחתונה מצד עצמה צלתה מרובה מחמתה כדלקמן (ריש דף י') וה"נ קיימא עליונה בתוך עשרים אין פירושם שוה דפעמים פירושו תוך עשרים לארץ ופעמים פירושו תוך כ' לגגה של תחתונה כמו שפירש"י לקמן:

(דף י' ע"א) רש"י ד"ה וקיימא עליונה בתוך כ' לגגה של תחתונה וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד אפשר עוד לומר דהיכי דעסקינן להכשיר תחתונה מפרשינן בתוך כ' לארץ והיכי דלא עסקינן אלא להכשיר עליונה מפרשינן בתוך כ' לגגה של תחתונה וכאן דתחתונה פסולה ולא מכשרינן אלא עליונה פירש"י בתוך כ' לגגה של תחתונה וממילא אין חילוק אם הוא גם תוך כ' לארץ או לא ודו"ק:

(שם) תוס' ד"ה פירס עליה וכו'. עיין במהרש"א עד כמו שפירשתי לעיל וכו' ואין זה חסר מדבריהם וכו' כצ"ל:

(שם) לדחות פיריב"א וכו'. עיין פיריב"א בטור סי' תרכ"ו בשם אבי"ה דס"ל דבסוכה שתחת האילן אפילו הסוכה צלתה מרובה מחמתה והאילן חמתו מרובה מצלתו פסולה ע"ש ויובנו דברי מהרש"א דהחכם השואל הקשה לו דאם פסול מחובר חמיר מסוכה שתחת סוכה היאך ילפינן לה מבסוכת תשבו כמו סוכה שתחת סוכה וגם כ' לתרץ קו' מהרש"א דלעיל דהתוס' לא כתבו כאן דאם צל הכשר מרובה מחמתה אע"פ שגם צל הפסול מרובה מחמתה כשרה אלא בסדין שאין בה פסול סוכה תחת סוכה שאין בינו לסכך י' טפחים אבל גבי אילן כיון דילפינן לה מבסוכת תשבו מיירי כשיש בין הסכך לאילן י' טפחים לכן אם צל האילן מרובה מחמתו פסול אפילו גם צל סכך הכשר מרובה מחמתו וע"ז סובב תשובת מהרש"א אליו:

(שם ע"ב) גמרא הנ"מ וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה עוד דפשיטא ליה דכילה דגבוה י' דהוי אהל דמי לבית אע"פ שאינו גבוה י':

(דף י"א ע"א) תוס' ד"ה אי קביעי וכו' ובשניהם וכו'. עיין מהרש"א ומהר"ם ויש ט"ס במהר"ם וצ"ל להוי כקינופות הא ודאי הוי כקינופות וכו' ולענ"ד נראה דהאי ובשניהם קאי לפי התירוץ דמשני לגבי קינופות לא קביעי וכו' דלא משמע להו לפרש דבנין קינופות הוא קבוע טפי מבנין נקליטין אלא שאין בינם אלא דזה יש לו גג וזה אין לו גג ואין בין מקשן לתרצן אלא דהמקשן היה סבר דגג זה לא מעלה ולא מוריד כיון דאינו גבוה י' והתרצן השיב אע"ג דגג לא הוי מטעם זה מ"מ מיחשב עי"ז קבוע ונמצא שיש בשניהם חדא לריעותא וכ"מ מדברי הרא"ש סי' י"ט שאין בין קינופות לנקליטין אלא שזה ד' וזה ב' וכ"מ בש"ע סי' תרכ"ז ס"ג ע"ש:

(שם ע"ב) ד"ה דשלפינהו שלופי ק"ק וכו'. כ' מהרש"א דלא היו גרסי דלא מינכרא עשיי' דידהו ע"ש ונ"ל דר"ל והי' משמע להו דלפי התרצן באמת משום מחובר פסול. אכן לענ"ד הי' לפניהם גירסא שלפנינו אלא דמשמע להו לפי פירש"י שנתקן מן האילן א"כ הוי קציצה מעליא אלא שאינו ניכר ולא שייך בזה פסול דאורייתא משום תעשה ולמ"ה ותירצו דאסמכתא היא דנראה כתולמ"ה א"נ כשמעורה בקליפה הוי תולמ"ה ממש:

(שם) ד"ה דברי ר"ש וכו' אלא מוחה הי'. ר"ל אלא אדרבה מוחה הי':

(דף י"ב ע"א) רש"י ד"ה אמר לך ר"י וכו'. עיין במהרש"א עד לא קתני בההיא דחוטט וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה באניצי וכו' מדקאמר רשב"א חוץ מפשתן וכו'. עיין במהרש"א עד ניחא ליה בפי' הערוך וכו' כצ"ל:

(שם) והא דלא קאמר רשב"א וסומכוס ור"מ וכו'. עיין במהרש"א עד ואייתי מדר"מ מטומאת וכו' כצ"ל. ולא הבינותי דאי לפיר"ת לאו הא בהא תליא אמאי אמר רשב"א וסומכוס אמרו דבר אחד מי הוא החולק ואפשר דלפיר"ת דרשב"א מיירי ג"כ בטוה כיון שאמרו דבר אחד ממש אע"פ שלא מצינו חולק שייך דבר אחד ולא קשה להו אלא לפירושם דהשתא דלא אמרו דבר א' ממש אלא דס"ל כהדדי אמאי קאמר אמרו ד"א אם לא מצינו חולק ודו"ק:

(שם) דבההוא נמי ה"ק וכו' [עיין מהרש"א ומהר"ם] ור"ל דחוץ מפשתן אדלעיל קאי ולגבי שלש על שלש דאיירי בבגד גם חוץ מן הפשתן איירי בבגד אבל גבי סכך דלא איירי לעיל בבגד גם חוץ מן הפשתן לא איירי בבגד וע"ז סובב הולך קו' מהרש"א ותירוצו ע"ש:

(דף י"ג ע"א) גמרא משום דמשתכח באגמא. נ"ל דלא דמי לאזוב יון אזוב מדברי אזוב רומי דהנך יש שינוי בצורתם מסתם אזוב אבל מרור אין שינוי ביניהם אלא שזה משתכח באגמא:

(שם) תוס' ד"ה מצות וכו' ותימה וכו'. ר"ל הא אין גז"ש למחצה וכיון דילפינן דצריך שלשה ה"נ נילף דשאינו אגוד פסול:

(שם ע"ב) ד"ה ירקות וכו' חייצי שאר ירקות וכו' כצ"ל. וע"ש במהרש"א עד חוצץ נמי באהל וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה אם פסולת וכו'. עיין במהרש"א עד שינוי מעשה ואע"ג וכו' כצ"ל:

(דף י"ד ע"ב) גמרא בשלמא לשמואל וכו' מאי מצטרפין לארבעה. עיין מהר"ם עד אא"כ היו טפחיים וכו' נ"ל דצ"ל ד' טפחים אכן באמת אי אפשר שיפסול בארבעה דאם יש ב' נסרים כל א' רוחב טפחיים סכך כשר הם גם לר"מ ואם א' רחב ג' טפחים וא' רחב טפח מ"מ אותו שרחב טפח סכך כשר הוא ולכן דקדק רש"י לפרש שני טפחים של שלשה טפחים דאע"ג דשיעור פסול הסוכה הוא בד' טפחים מ"מ לא משכחת כאן בפחות מששה טפחים:

(שם) ל"א בשלמא לשמואל וכו'. עיין במהרש"א עד דנקיט מאי מצטרפין לר"י וכו' כן הי' גירסתם בגמרא אלא לר"י וכו' מאי מצטרפין וגי' שלפנינו הוא הגהת מהר"ם ועיין במהר"ם עד אפילו לר' יהודה שייך וכו' כצ"ל:

(דף ט"ו ע"א) תוס' ד"ה ר"מ וכו' כך היא מדפסלי וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) ד"ה והא אפשר וכו' ומיהו קשה וכו' עיין במהרש"א עד דהא תירוצא בנכנס ויוצא קיימא. נ"ל דר"ל דלא שייך להקשות דאין דומה שיתבטל אלא כשסכך פסול מכסה חצי הסוכה למ"ד פרוץ כעומד אסור או רובה למ"ד פרוץ כעומד מותר אז אפילו יש סכך כשר יותר ממנו לא נתבטל אבל כשאין הסכך פסול מכסה חצי הסוכה למ"ד אסור או רובה למ"ד מותר אז כשר מטעם צלתה מרובה מחמתה ע"י סכך הכשר וא"צ ביטול וכן צ"ל גם לפי' מהרש"ל ודו"ק:

(שם) ד"ה בארוכה וכו' דתנן וכו'. ר"ל דרבנן לא מטמאי אלא אם נשאר ב' ארוכות וקצרה וב' כרעים ולר' נחמי' לאו דוקא נטלה ארוכה ושתי כרעים ונשאר ארוכה ושתי קצרות ושתי כרעים אלא אפילו ארוכה ושתי כרעים או קצרה ושתי כרעים לבד טמאה ומ"ש התוס' דרבנן לא מטמאי בארוכה וב' כרעים ר"ל וכ"ש בקצרה ושתי כרעים כנ"ל:

(שם) למטה כולה טמאה וכו' כצ"ל וע"ש במהר"ם עד מדרס שחוזרת לטומאה וכו' כצ"ל: