גנזי יוסף קנא

הי' רוצה למנות גם דברים שעל מזבח הפנימי באמת הי' חשיב ה' דברים:

(שם) ד"ה רבי רחמנא וכו' א"כ ועבדתם למאי אתא אבל איכא לאוקמי עבודת מתנה וכו' כצ"ל נ"ל. ור"ל אי לכל דבר מרבה עבודה שיש אחריה עבודה א"כ ועבדתם דמשמע עבודה תמה למאי אתא אבל אי לכל מרבה עבודת סילוק י"ל דאינו מרבה אלא תרומת הדשן דעבודה חשובה היא ועבודת מתנה דמשמע ולא עבודת סילוק ממעט הוצאת הדשן דלאו עבודה חשובה היא וע"ל ד"ה עבודת סילוק לא:

(שם) ד"ה לרבות וכו' וה"נ מוכח לקמן בסמוך ואימא וכו'. נ"ל שהכל דבור אחד:

(שם) שההנחה היתה אחר ההרמה וכו' ואם צריך הנחה בכהן וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) ד"ה לאתויי וכו' דלא נגמרה המלאכה וכו'. ע"ל ע"ב ד"ה איכא:

(שם) תוס' ד"ה אין בכלל וכו'. עיין במהרש"א עד אדרבה לפרוך לאידך גיסא דהוה לן וכו' כצ"ל:

(שם ע"כ) ת"י ד"ה הא בחוץ וכו' לא כתיב מיעוטא וכו' כצ"ל:

(שם) רש"י ד"ה שסידר וכו' היו מסלקין את הנרות של זהב וכו' עיין בזה במנחות (דף פ"ח ע"ב) ודו"ק:

(שם) ד"ה הצתת אליתא וכו' כגון שקרבה מערכה לכלות וכו'. לא ידעתי אמאי לא מפרש בתחלת הדלקת המערכה כדאיתא במשנה ד' פ"ב דתמיד ע"ש וצ"ע:

(שם) תוס' ד"ה והמקטיר וכו' תימה לי וכו'. נראה שלא הי' בגירסתם והממצה:

(שם) אף בעולת העוף. ר"ל וכ"ש בשאר זבחים כמ"ש בסוף דבריהם:

(שם) גמרא כדי להרגיש וכו'. ומ"מ לא סגי בהאי טעמא לחוד לתקן פייס כדלעיל (דף כ"ב ע"א) אם לא מפני שבאו לידי מחלוקת:

(דף כ"ה ע"א) גמרא חצי' בקודש וחצי' בחול וכו'. לפי מה דאיתא לעיל (דף י"ט ע"א) וברמב"ם ספ"ה מה' בית הבחירה דלשכת הגזית היתה בצפון עזרה ע"כ דחצי' שבקודש הי' צד הדרומי וחצי' שבחול צד הצפוני צ"ל דהפיוס הי' במזרח בחצי הדרומי והזקן יושב במערב בחצי הצפוני:

(שם) ת"י ד"ה חצי' וכו' מושך פתח של קודש לקודש ולא של חול וכו' כצ"ל. ור"ל ולא הבנוי בחול:

שם) ד"ה מי שוחט ומי זורק ומי מדשן וכו' תימה וכו' ע"ל (דף י"ד ע"ב) ד"ה אמר אביי ובתוס' שם ודו"ק:

(שם ע"ב) ד"ה או דלמא וכו' אם אין עבודות נעשות בו כצ"ל נ"ל. ור"ל לפי שבשאר עבודות יש פסול אם אין נעשות בכ"ג אצטריך לאשמעינן דאפ"ה מותר למרק השחיטה:

(דף כ"ו ע"א) ד"ה אלא כהן וכו' אע"ג דאיכא שני גזירי עצים שהי' וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) ד"ה מיהא אתו מצפרא וכו' כי בקטורת הי' פייס דכהן הזוכה בה שחרית לא היה זוכה בה ערבית כצ"ל נ"ל ור"ל דקשה לי' אמאי דאמרינן ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא וכו' ומשמע אבל למסקנא לא צריך לזה דבשבת אה"נ דנפישי פייסות ומשנתינו בכל יום מיירי כמ"ש לקמן ע"ב ד"ה שני בזיכי ואהא קשיא לי' הא גם בכל יום ע"כ היו צריכין פייס לקטורת של בין הערבים שלא שנה בה אדם ואכתי נפישי פייסות וע"כ צ"ל גם לפי המסקנא דמייתי כולהו מצפרא ולא כתבו שום תירוץ ע"ז ואשכחן כה"ג בתוס' שכתבו בלשון וא"ת ולא כתבו תירוץ ודו"ק:

(שם) ד"ה ומר סבר וכו' וילך לו ויעשה אחר אבל וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) תוס' ד"ה דתנן וכו' דזימנין דבהעלות וכו'. עיין במהרש"א עד ומיהו ק"ק וכו' ע"ש ולענ"ד נראה דתמיד קרב בט' משמע להו שלא הי' יותר אבל לעיל דאמר י"ג כהנים זוכין בו אפשר לפרש דהיינו בפייס הזה ומ"ש מהרש"א וכצ"ל לקמן לא ידעתי מקומו לע"ע:

(שם ע"ב) ת"י ד"ה שני בזיכי לבונה וכו' מ"מ אנשים שזכו במוסף וכו'. לא הבינותי דא"כ כשזכו משמר אחר מי מהם הקריב המוסף ולעיל בשבת כתבו אי לא הי' פייס אותם של שחרית היו עושין זה אחר זה ור"ל וזכו עוד כ"ו כהנים לשני כבשים של מוסף אבל ביו"ט דלפעמים עלה הפייס למשמר אחר לא שייך זה וצ"ע:

(שם) ד"ה אם אין ענין וכו' דלקמן אוקי לה ר"א בטלה כצ"ל נ"ל. והוא (דף כ"ז ע"ב) בטלה תמיד של שחר וע"ש ברש"י:

(שם) ד"ה דלא כראב"י וכו' טעמי' דמעלה אחר אברים וכו' דלא כר"י ודלא כראב"י דלא כר"י שהי' וכו' כצ"ל וע"ל (דף כ"ז ע"א) ד"ה למדנו:

(שם) ד"ה והגרה בשלשה ואע"פ וכו'. ר"ל הא דהרגלים והעוקץ בשנים בפר לא קשה להו אמאי מוסיפין בפר מבאיל אבל הגרה דבפר בג' משמע להו לכאורה דבאיל צריך עכ"פ ב' לכן כתבו ראינו כן:

(שם) רש"י ד"ה ה"ג והתניא וכו'. עיין במהרש"א עד דבעי כהן אחר וכו' כצ"ל:

שם) תוס' ד"ה ההיא וכו' פי' בכל בוקר וכו'. עיין במהרש"א עד דפעמים י"ז דהיינו וכו' דהוו י"ז כהנים וכו' בתמיד י"ז כהנים וכו' כצ"ל:

(שם) והא תנא דהכא וכו'. עיין במהרש"א עד דאית ליה י"ז אית וכו' דתני י"ז ס"ל וכו' לא הוו בי"ז כהנים וכו' כצ"ל:

(דף כ"ז ע"א) רש"י ד"ה אלא מהכא וכו' שא"צ כהונה וכו'. נ"ל דר"ל הרי למדנו מקבלה שצריך כהונה וע"כ א"צ כהונה הנכתב בה אלא למעוטי וכו' ואפשר שצ"ל שצריך כהונה ודו"ק:

(שם) תוס' ד"ה אלא מהכא וכו' מאי אצטריך לעריכה וכו' כצ"ל נ"ל. אבל לעיל גבי ונתנו לא קשה להו תיפוק לי' מוכי תעלה על דעתך שזר קרב על המזבח דהא ודאי דס"ד דקאי אארעא וזריק כדאיתא לקמן (דף מ"ה ע"א) וע"ש בתוס' ד"ה וכי תעלה אבל גבי נתחים לא מצינו דס"ד כן ותירצו דאפ"ה אמרינן גם גבי נתחים כן:

(שם ת"י ד"ה והאי וכו' י"ל דלעיל מהפשט וניתוח וכו' ר"ל קודם קרא דהפשט וניתוח גבי קבלה שהיא מעבודת הדם וקאי גם אהפשט וניתוח שהוא ג"כ מגוף הקרבן ונ"ל דהיינו לפירושם לקמן ד"ה כיון דהא דאמרינן דלאו עבודה דמעכבא כפרה ר"ל שאינו מגוף הקרבן ונקטו דבריהם לפי המסקנא שמקשה אאביי ודו"ק:

(שם) ד"ה תשמרו וכו' והא דדרשינן וכו'. ר"ל ודרשינן מועבדתם ולא עבודה שיש אחרי' עבודה וממילא נתמעטה שחיטה:

(שם) ד"ה מכדי וכו' ומפקינן מיני' שחיטה. ר"ל מדתשמרו את כהונתכם הוי משמע גם שחיטה בכלל ומ"מ מפקינן שחיטה דלא הוי בכלל ולכן ס"ד לאפקועי גם נתינת אש כיון דלא מפרש על מה קאי לכן עדיף לי' לאתויי מהא דמקבלה ואילך מצות כהונה:

(שם) ד"ה מכדי וכו' אבל נתינת עצים אינה מגוף הקרבן. נ"ל דר"ל לפי המסקנא דמקשה אאביי ואכתי אצטריך וכו' וכפי פירושם בדבור שאח"ז ודו"ק:

(שם) ד"ה כיון וכו' דלא אתי לאשמעינן דתילף מינה וכו' דלגופי' אצטריך וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) ד"ה הא סידור וכו' למעט נמי סידור שני גזירין וכו' כצ"ל: