גנזי יוסף קמח

טעין כיבוס בגדים וע"כ מזה לאו היינו נוגע:

(שם) דלמא בעי נוגע שיעור. ר"ל אע"פ שאינו טעין כיבוס בגדים כמו נוגע בנבלה:

(שם) שהנושא הוא בכלל מזה. ר"ל דכל מזה ע"כ הוא נושא אבל אין מוכרח שיגע משא"כ אוכל אין הכרח שישא כמו שאין הכרח שיגע כגון שתחב לו חברו לבית הבליעה:

(שם) אך תימה וכו'. נ"ל דר"ל ומזה נילף דקאי דוקא אנושא ודו"ק:

(שם) והוי מוקמינן ליה בנושא. ר"ל אבל נוגע לא הוי ידעינן כלל:

(שם) ומעתה אצטריך להעמיד בנוגע. ר"ל אי הוי כתיב נוגע ונושא ובאוכל לא הוי כתיב כיבוס בגדים הי' מוכרח לאוקמי שיעור אכילה לנוגע אע"פ שהוא היפך הסברא. כנ"ל פירוש דבריהם ומ"מ לא ביארו מהיכן פשיטא לי' להמשנה גופא דנוגע במי חטאת לא צריך שיעור ולא כיבוס בגדים ודו"ק:

(שם ע"ב) ד"ה אביי אמר. צ"ל אמר אביי:

(שם) תוס' ד"ה אמר אביי וכו' והא דלא קתני וכו'. כ' מהרש"א ובתמיד לא קשיא להו וכו'. ר"ל דהוי ניחא להו לעיל בקושייתם לומר דמתניתין דתמיד בחמש נרות ולא הוי קשה לן דא"כ אמאי לא תנא נמי הטבה דבתר הקטרתו:

(שם) ד"ה ההוא וכו' דפליג אמתניתין דיומא וכו'. ר"ל וכיון דפליג אמתניתין דיומא נמי דפליג נמי בדישון מזבח הפנימי כמו ר"ש איש המצפה בתמיד דלא שמעינן לי' דפליג אסדר קטורת ונרות אפ"ה אמרינן דפליג נמי בהא ואהא תירצו לבסוף דדוקא ר"ש איש המצפה דתני בי' משנה בתמיד אמרינן דפליג אכל סדר התמיד:

(דף ט"ו ע"א) ד"ה אימא סיפא וכו' וי"ל וכו'. כ' מהרש"א וצ"ל דר"פ לא קים לי' דבעי הפסקה בנרות ור"ל כיון דדם התמיד קודם לדישון מזבח הפנימי שהוא קודם לחמש נרות וקטורת לאחר שתי נרות א"כ אין לנו במה להפסיק ולענ"ד אפשר לומר דר"פ ס"ל דדם התמיד ודישון מזבח הפנימי לאחר חמש נרות הם וגם ההוא דמי שוחט וכו' בהטבת שתי נרות מיירי:

(שם) ד"ה אורויי וכו' וה"פ וכו'. ר"ל דפי' אורויי בעלמא דקא מורי היינו דקא מורי מה שעשה הכ"ג ולכן לא תנא הטבת ה' נרות שלא עשה הכ"ג כמ"ש לעיל ע"ב ד"ה אמר אביי:

(שם) ת"י ד"ה כמנגדנא וכו' בין אחת לשבע שכאן וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה הזה וכו' הי' בספר ר"ח וכו' כצ"ל:

(שם ע"ב) רש"י ד"ה ברישא וכו' כפתח כניסת הבית כצ"ל נ"ל:

(שם) תוס' ד"ה ניתיב דרומית וכו' פגע בקרן דרומית מזרחית וכו'. הנה לפי סברת המקשה הזה שהקשה ניתיב דרומית מזרחית צריך ליתן גם צפונית מערבית נמצא כי קאי בצפון פגע ברישא בצפונית מערבית ואח"כ בדרומית מזרחית אלא התוספות קאי השתא לפי המקשה הזה שלא הקשה דניתיב ברישא בהך דלצד מערב וניחא ליה שצריך להתחיל בצד מזרח לכן כתבו דבהנך דמזרח פגע בקרן דרומית מזרחית. והנה מלשון התוס' שהתחילו דומיא דחטאת וכו' משמע דקושיות אלו לא קאי אלא לר"ש איש המצפה וכ"מ יותר בדבור שאח"ז שכתבו דכיון דבעיא מעשה חטאת וכו' ואח"כ כתבו ס"ל לר"ש איש המצפה וכו' וכ"מ מלשון הגמרא שהרי עד השתא לר"ש איש המצפה איירינן ואח"כ וממאי דבעולה וכו' לר"ש איש המצפה קאי וצריך טעם אמאי לא הקשה קושיות אלו לכ"ע אמאי דוקא מזרחית צפונית ואח"כ מערבית דרומית ולא יתורץ למ"ד דצפון הוא דוקא כנגד המזבח הא פגע ברישא בקרן מערבית דרומית ואפשר דלת"ק כיון שאין טעם לומר דעדיף ליתן דרומית מזרחית או מערבית דרומית ברישא ניחא לי' כמ"ש רש"י ד"ה ברישא כיון שבחטאת שניתנה וכו' ומה שלא נתן בקרן דרומית מזרחית משום דלא הוה לי' יסוד אבל לר"ש איש המצפה משמע לי' להמקשה דבתמיד כיון דבעינן דומיא דחטאת לא משגחינן ביסוד וגם מוטב ליתן מערבית דרומית ברישא דהוי כמעשה חטאת ולא מזרחית צפונית דלא הוי אלא כיון שבחטאת וכו' ה"נ בכל הדמים כנלענ"ד:

(שם) ת"י ד"ה הממונה וכו'. והכי נמי דתמיד. נ"ל שהוא מיותר:

(שם) רש"י ד"ה שתים בקודש וכו' שבית המוקד וכו' כצ"ל נ"ל:

(שם) ת"י ד"ה מבדילין וכו' בעזרת ישראל ומיהו וכו' כצ"ל. ולפנינו בגמרא לא נזכר ראשי פספסין בין עזרת ישראל לעזרת כהנים והוא במשנה פ"ב דמדות מ"ו ואולי הי' בגירסתם כאן בגמרא משנה זו:

(דף ט"ז ע"א) תוס' ד"ה הא מני וכו' המדקדק יבין וכו'. ר"ל שגובה הכבש הי' ט' אמות כגובה המזבח ואורך הכבש ל"ב אמות בקרקע כדאיתא במשנה פ"ג דמדות מ"ג נמצא דכשירד ט' אמות הי' ארכו מצפון לדרום ל"ב אמות וכשירד רביעית גבהו שהוא ב' אמות ורביע הי' ארכן מצפון לדרום שמונה אמות והוא יותר מחצי הדרומי של רוחב הפתח שלא הי' המזבח עומד כנגדו שלא הי' אלא ה' אמות וכנגד חצי הצפוני עמד המזבח:

(שם) ת"י ד"ה מאן חנא וכו' מפי רבותיו קשה היכי מוכח דמדות ראב"י הוא מדלא אתיא כר"י ומה הוכחה וכו' כצ"ל נ"ל ודוקא לפי' רבותיו קשה להו דלפירש"י לא אמר רב אדא בר אהבה אלא דמתניתין דתמיד ר"י הוא אבל מתניתין דמדות יהי' מי שיהי' וכמ"ש רש"י דל"ג ראב"י הוא אלא לאו ר"י הוא אבל לפי' רבותיו דר"א ב"א בא למצא תנא דמתניתין דמדות כוותי' ממילא כשדחה דא"א לאוקמא כר"י צריך לפרש אלא מאן וכיון שלא הביא תנא אחר ע"כ דגרסינן ש"מ ראב"י הוא כאוקימתא קמייתא ולכן קשה להו שפיר ודו"ק. ועיין בתוס' סד"ה רובא:

(שם) רש"י ד"ה כל היקף וכו' במזרחו. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מתחיל דבור חדש היכל וכו':

(שם) תוס' ד"ה מן השלחנות וכו' מדיחין אותם ג"פ במעוטה על שלחנות וכו' כצ"ל:

(שם) ד"ה רובא וכו' למה לא פי' וכו'. עיין במהרש"א עד ה' אמות וחצי וכו'. ר"ל דגובה קרקע עזרה למעלה מקרקע הר הבית י"ג אמות וחצי כמ"ש רש"י ואמה עד כניסת היסוד נשאר גובה הפתח ה' אמות וחצי:

(דף י"ז ע"א) רש"י ד"ה אלא לאו וכו' בדרום קאי וכלה כנגד וכו' כצ"ל:

(שם) תוס' ד"ה ומר קחשיב וכו' אמאי לא משני וכו' וההוא דמדות נמי וכו'. ר"ל ונצטרך לומר שהי' שם שש לשכות לשכת החותמות היתה במקצוע מערבית דרומית ממש ולשכת בית המוקד במקצוע דרומית מזרחית ממש ולשכה שגנזו אבני מזבח במקצוע מזרחית צפונית ממש ולשכה שיורדין לבית הטבילה בצפונית מערבית ממש ולשכת טלאים במערב ואקצויי מקציא ולשכת לחם הפנים במזרח ואקצויי מקציא ותנא דתמיד אתי מדרום וחשיב לשכת הטלאים במערבית צפונית ולשכת לחם הפנים במזרחית צפונית ולא חשיב לשכת שגנזו אבני מזבח ולא לשכה שיורדין לבית הטבילה וחשיב ממערב לדרום ומדרום למזרח דרך ימין ותנא דמדות אתי מצפון וחשיב לשכת הטלאים במערבית דרומית ולשכת לחם הפנים במזרחית דרומית ולא חשיב לשכת בית המוקד ולשכת החותמת וחשיב ג"כ ממערב לדרום וכו' וצריך להוסיף על ציור הא' לשכה שגנזו במקצוע מזרחית צפונית ממש ולשכה שיורדין במקצוע צפונית מערבית ממש: