גנת ביתן ג

פתח הגן

ראשית כל דיבור אתן שבח והודאה להשי"ת על מעט חלקי בתוה"ק ובפרט שעלתה ב"ה בידי להוציא לאור כמה קונטרסים מחד"ת. ואם שידעתי מך ערכי ומיעוט חילי לאורייתא אבל שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד כו'. וידוע שבעתים הללו החשש שלא לשמה בהדפסת ספרים היא חששא רחוקה באשר נתמעטו המעיינים ונתרבו החיבורים, ורחוק מאד שיזכה מחבר ספר בעמקי הלכות, למעיינים נבונים שיקראו עליו נועם ומכש"כ להרויח ממנו רוחים. אולם באשר בכמה ספרים ק' מבואר שמצוה יש בדבר לפרסם חידושי תורה אף שאינם כ"כ להלכה למעשה שקוב"ה חדי בפלפולא דאורייתא. וזכר לדבר נראה מה שמצינו בנדרים (דף לח) שמרע"ה נתן לישראל פלפולה של תורה אף שמפי הגבורה לא נצטוה בזה כדכתיב ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך כדחז"ל. וגם תשוקה יש בזה מגזרת חכמתו ית"ש בדי להגדיל תורה ולהאדיר. וע"כ אמנם זה זמן כביר נכספה נפשי מאד להדפיס מה שחנני ה' לפלפל ולהעמיק בכמה סוגיות, ואשר כתבתי לאיזה רבנים מובהקים. אכן באשר כמה ענינים הם מימי חורפי וטל ילדותי ולפעמים אגב חורפא שבשתא, ע"כ אמרתי לכשאפנה אשנה הפרקים עם חברים שנונים. אבל בראותי שכבר באתי ב"ה בימים ועדיין לא זכיתי לישב בדבוק חברים מקשיבים ובדעתא צלותא, וזה יותר מעשרה שנים שיצאתי מסמארגאן מקום שעסקתי הרבה בהוראות או"ה וד"מ לפהק"ק יאשינאווקא, והשנים יחלפו ולא ישיגו טובה, אמרתי כמאמר חז"ל אל תאמר לכשאפנה כו', וקרבתי אל המלאכה בעזה"י לסדר איזה ענינים וקונטרסים מחד"ת, ובשביל במה נסבות היה ההעתק והסידור בלא סדרים פעם בא בארוכה ופעם בא בקצרה. עכ"ז אקוה לה' שמי שיקרא הדברים בעיון ובשום לב מעט ימצא במה דברים ישרים ועמוקים חריפים ונבונים. וקראתי שם ספרי "גנת ביתן" שהוא ר"ת שמי ושם אבא מארי זללה"ה, ואני תפלה שיהיה ספרי לחן בעיני הלומדים הנבונים "יבואו ידידים אל הגן ויאכלו מפרי מגדיו" לפ"ק, ומי יתן שיכבדוני בראותם דין והשגה ללמדני ולהודיעני, הנני מוכן בעזה"י להשיבם דבר בת"ח, וממילא רווחא שמעתתא ויתקלס עילאה ית"ש. והנה קודם שאפתח בשמעתתא ראיתי לכתוב איזה גרגרים במילי דאגדתא ע"ד שמצינו בשבת (דף ל) וע"ד ראשית חכמה יראת ה'

א) בקהלת (ק' יא פ' ב) "תן חלק לשבעה וגם לשמנה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ", ופירש"י שם ורבותינו אמרו "תן חלק לשבעה" הן אחד מששת ימי בראשית חלק ליוצרך לנוח בשבת "וגם לשמנה" אלו שמנת ימי מילה למול בשמיני. דבר אחר "לשבעה וגם לשמנה" אלו קרבנות צבור של שבעת ימי הפסח ושמנת ימי החג. "כי לא תדע מה יהיה רעה" אם יחרב הבית ולא תקריבו עוד יועילו קרבנות הראשונים לבטל הגזרה יעוי"ש. ויש להבין שייכות סיפא דקרא לפירוש רבותינו שמביא בפירש"י דתן חלק לשבעה קאי על מצות יום השביעי לנוח בשבת וגם לשמנה קאי על מצות מילה למול ביום השמיני וא"כ מה מסיים כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ. ונראה עפ"י מש"כ בשו"ת שאגת אריה (סי' נב) בהא דכתב הש"כ יור"ד (סי' רסב ס"ק ב) דתינוק שנימול תוך שמנה צריך להטיף ממנו דם ברית והביא ראי' מהא דאיתא במנחות (דף עב ע"א) דקאמר ואי ס"ד נקצר העמר שלא במצוותי' כשר אמאי דוחה קצירת העומר את השבת נקצרי' מערב שבת וא"כ ה"נ גבי מילה אם נימא שמל תוך ח' ימים יצא ואי"צ להטיף ממנו דם ברית אמאי מילה דוחה שבת לימהלי' מערב שבת אלא ודאי מוכח דמל תוך ח' צריך להטיף ממנו דם ברית ולא כפסק הרמ"א יור"ד שם, ובשו"ת ש"א כתב די"ל שפיר כפסק הרמ"א דמל תוך ח' יצא ואי"צ להטיף ממנו דם ברית ומ"מ ניחא דמילה דוחה שבת ולא אמרינן שנמהליה בערב שבת כדאמרינן במנחות (דף עב) גבי קצירת העמר, דשאני התם דאם נקצר העמר שלא במצוותיה כשר היינו שקיים מצות קצירת העמר, אבל במל תוך שמנה דהתורה אמרה וביום השמיני ימול ובוודאי לא קיים מצוותיה כלל אלא כיון שנימול תוך שמנה אי"צ להטיף ממנו דם ברית משום דדמי לנכרת הגיד ואין לו מה למול דכיון שנחתכה ערלתו קודם זמנו אף אם יטיף ממנו דם ברית לא עשה ולא בלום דכבר אין עליו חיוב מצות של יום השמיני ימול בשר ערלתו דכבר נימול קודם שהגיע זמנו של המצוה יעו"ש. והנה במנחות (דף מא ע"א) איתא דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמכסי סדינא היינו בגד שפטור מציצית ואמר לי' סדינא בקייטא סרבלא בסתוא ציצית מה תהא עליה א"ל ענשיתו אעשה א"ל בעידן ריתחא ענשינן ופי' בתוס' דרב קטינא אמר למלאכא ענשיתו אעשה היינו כיון שהוא פטור מן המצוה א"כ לא מבטל שום מצות עשה בלל שאין אדם מחויב לקנות טלית המחויב בציצית אם אין לו, ומלאכא אמר לרב קטינא דאף שאין מבטל מצות עשה דלא רמי חיובא עליו כלל וב"ד של מטה אין מכין אותו דלא דמי לסוכה ואינו עושה לולב ואינו נוטל דאיכא חיובא ומבטל המצות עשה, משא"כ הכא שפוטר עצמו ממצות עשה ומפקיע עצמו מחיובו מ"מ בעידן ריתחא ענשינן עלה יעו"ש. ולפ"ז י"ל בפי' הפסוק לדברי רבותינו דה"פ, תן חלק לשבעה הוא מצות יום השביעי לנוח בשבת, וגם לשמנה אלו שמנת ימי המילה למול ביום השמיני, ולכאורה מאי שייכות הם הדרי ולפמש"כ י"ל דה"ק דאף שיש לנוח בשבת מ"מ צריך למול ביום השמיני היינו אף בשבת דמילה דוחה שבת ולא אמרינן כיון שבאמת אם נימול תוך שמנה יצא ואי"צ להטיף ממנו דם ברית א"כ אמאי דוחה מילה את השבת למהליה מע"ש ויהיה פטור ממצות מילה בהגעת זמנו של המילה ביום השבת ולא יהיה עוד חיוב מצות מילה ולא יצטרך לחלל השבת דאף לפמש"כ הש"א שלא קיים מצות מילה במל תוך שמנה רק דדמי לנכרת הגיד אבל עכ"פ כיון שלא רמי עוד עליו מצות מילה ביום השבת אם ימהליה מע"ש יוכל לתת חלק לשביעי לנוח בשבת, ע"ז מסיים סיפיה דקרא "כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ" היינו אם יהיה עידן ריתחא בעולם ח"ו ענשינן מי שפוטר עצמו מחיוב מצות עשה וכדאמר מלאכא לרב קטינא שפטר עצמו מחיוב מצות ציצית דאף שאינו מבטל המצות עשה מ"מ כיון שמפקיע עצמו מהמצוה נענש בעידן ריתחא, א"כ ה"נ אם ימול תוך שמנה אף שלא יבטל מצות מילה מ"מ כיון שמפקיע עצמו מחיובו וכמ"ש הש"א וא"כ בעת שיהיה רעה על הארץ יהיה עליו עונש העשה וע"כ תן חלק לשבעה וגם לשמנה דימול ביום השמיני אף בשבת לקיים מצות עשה של מילה וכדקיי"ל דמילה דוחה את השבת: