גבורות שמונים פה

שירים לשירים אין מבטלין כיון דנאמרה הקטרה בשניהם והויין להו תרוייהו כעולין דאין מבטלין זא"ז וא"כ הרי אין כאן ענין ביטול כלל ועדיין כל קדושתם בפני עצמן כאילו לא היו מעורבין ואך עכ"ז כיון שהם מעורבין בפועל וא"א לאכול מהם כזית בכא"פ ממילא מה שהיא מחשבת עליהם לאוכלם חוץ לזמנן אפי' אם מחשבתה על אכילת כזית בכא"פ מ"מ הוי לי' מחשבה בטילה כיון דא"א לאוכלם כן רק בכזית ביותר מכא"פ וע"כ אין לדון מחשבתה על אכילתן חוץ לזמנן רק כאילו חישבה לאוכלם בכזית ביותר מכא"פ כיון דא"א לאוכלם רק כן וע"כ י"ל שפיר דס"ל לראב"י דבמחשב לאכול כזית ביותר מכא"פ לא הוי פיגול כלל וכנ"ל וא"כ הא א"א לה לפגל עוד כלל וזה פשוט

נו) עי"ל עד"ז דאין לסוטה מחשבת פיגול רק בשעת הקטרת הקומץ על אכילת השירים חוץ לזמנן וע"כ י"ל דס"ל לראב"י כמ"ד בנדרים (דף כ"ט ע"א) דקדושת הגוף פקעה בכדי ומבואר שם דלמ"ד הנ"ל אם אמר שור זה עולה כל שלשים יום אוי אם מקריבין אותו תוך שלשים יום הוי לי' עולה כשירה ככל עולות ואם לא הקריבוהו תוך ל' ונשאר עד לאחר ל' אזי נפקעת הקדושה מאילי' ונעשה חולין אתר ל' [עש"ה דמבואר שם כן דמה דאמר שם שור זה עולה כל ל' יום ולאחר ל' יום שלמים זה הא לא מעלה ולא מוריד מה שהוא מקדישו אאחר ל' לשלמים דהוא הקדש אחר חדש אבל הקדש העולה אחרי שהוא נפקע מאיליו אחר ל' א"כ כמו שהוא נפקע באומרו כל ל' יום עולה ולאחר ל' יום שלמים וחל עליו אז קדושה השני' דשלמים ה"נ באומר שור זה עולה כל ל' יום גרידא הוא נפקע לאחר ל' ונעשה חולין כיון שלא הקדישו הקדש אחר אאחר ל' וז"פ]

ונראה פשוט דאין בהקדש כזה משום עבירת עשה דשימור במה שיש בו הפקעת הקדושה אחר ל' כיון דמיד מתחלה הי' רק קדושה לזמן וכמובן והנה נלע"ד פשוט ג"כ עוד דלמ"ד הנ"ל אם יאמר כזה שור זה עולה כל שלשים יום ויקריבו העונה ביום שלשים אוי אם ישאר מן הבשר בליל ל"א יעשה הבשר הנשאר ההוא חולין מאיליו ולא יצטרכו להקטירו עוד רק יהי' חולין גמורים דכיון דהקדישו רק עד ל' אזי כל הנשאר ממנו לאחר ל' נפקע קדושתו מאיליו ונעשה חולין והדם שנזרק וכן הבשר שקרב ממנו ביום ל' שפיר נזרק וקרב כדין כיון שאז הי' קודש ומה שנשאר ממנו על ליל ל"א הוא נעשה שפיר חולין לגמרי כן נראה פשוט לכאורה

ולפי"ז הרי הי' עצה פשוטה שיקדיש בעל הסוטה את המנחה לזמן היינו ליום הקרבתו לבד ואו ממילא לא הי' אל הסוטה עוד בשעת הקטרת הקומץ מחשבת אכילת השירים חוץ לזמנן היינו למחר שהרי מה שיושאר מן השירים למחר יהי' חולין גמורים ולא יהי' נותר כלל ויהי' מותר באכילה לגמרי ואיננו אכילת קודש חוץ לזמנו כלל רק אכילת חולין בעלמא וע"כ ממילא אין מחשבתה מחשבה כלל ולא הי' אפשר לה לפגל כלל ועכ"ז ביום ההקרבה שהמנחה אז קדושה שפיר היא מנחה כשירה והגונה ככל המנחות ועושה שפיר את פעולתה לבדוק את הסוטה ומחשבת אכילת שירי' חוץ לזמנן שפיר אין בה כיון דאם ישאר מן שירי' למחר יהי' הנשאר חולין לגמרי וכנ"ל ודו"ק כי זה נכון מאוד בס"ד

והנה עד"ז י"ל עוד דא"צ להצעה כלל דאין לבעלים מחשבת פיגול רק בשעת זריקה והקטרת קומץ רק אפי' יהי' מחשבה לבעלים גם בעבודות הקדומות על הקטרת הקומץ אחר שקיעת החמה מ"מ אחר שקיעת החמה כאן הרי תופקע קדושת הקומץ הנשאר ואין הקטרתו עוד הקטרת קומץ חוץ לזמנו רק הקטרת חולין ואין מחשבת הקטרה זאת מפגלת

ואולם בזה י"ל דכיון דברגע שקיעת החמה הי קודש לכן שפיר חל עלי' או פסול שקיעת החמה וע"כ אף שנעשה חולין אח"כ אין נכשר עוד ושפיר מפגלת מחשבת הקטרתו [ויש לדון בזה טובא וע' בקונטרס ע' פנים