גבורות שמונים ב

הקדמה

הנה נא כבוד הרבני הנגיד המופלג בתורה מה"ו חנוך העניך זילבערשאטץ נ"י סוחר ספרים מפה ביקש מאתי לשום קונטרסי זה על ידו להדפיסו. ונעתרתי לבקשתו. וגם נתתי לו זכות הדפסתו לצמיתות. ומבוקשי מאת המעיין האהוב לבל ימהר לחרוץ משפט בקורת. ערי כל המחברת. מקראו בה עתים ושלש דלתות. כי תחלת התבנני בענין נושא קונטרסי הנוכחי. הי' באשר יש לדון בדברים בדרך הקרוב והשטחיי. וכסדר התחדש הדברים בלב והגיון. כן אותם חרתי על הגליון. ולכן אופני התחלת הקונטרס אם היותם בעזה"י טובים ונכוחים. אבל שטחיים ולא מתארכים. ודרכי חידוד בהתרחבות בו הלאה יחלו לפנים מן הפתחים. ולכן לא משפט כלו לגמור. מקרוא שנים שלשה גרגרים בראש אמיר. אף גם אבקש. לבל לדלג שור לעיין בו פעם כה ופעם כה ובין הדבקים נא לבל לשום רוחים. כי ענייניו זאח"ז נמשכים. וגם יש אשר בעניין באיזה אות בו קצרתי. ואותו באחד משאר האותיות בארוכה יותר בארתי. ודרך כלל אומר לך קורא יקר על טוב קונטרסי מתבונן וחוקר. כי לא יתראה לך כחו לאמתו. מעיון במחציתו. אך אם יקרתי בעיניך נכבדתי. לחפוץ לדעת את אשר בו פעלתי. בחסד ד' עמדי. תיקר נא גם לזאת נפשי בעיניך ידידי. לקרוא אותו כלו כסדרו מקצהו עד קצהו. כי אך אז תכיר את מעשהו. ואקוה כי עד לאחת. בו תמצא נחת. בעזר שוכן מעונה, המלמד לאנוש בינה. ואליו אתחננה. יעלנו מהרה ברחמיו לציון ברנה. עינינו תחזינה. ולבותינו תגלנה. בבנין ירושלים על מכונה. אכי"ר

יוסף ענגיל