גבורות שלמה פט

שקיים התורה לכך לא נאמר בהם כי טוב ולכך נאמר טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו כי ביום הולדו לא נגמר תכליתו ולא נודע וביום המות נגמר תכליתו ונודע לכך הוי טוב מיום הולדו עכ"ד בעל העיקרים ובדבריו יובן על נכון מ"ש במדרש בראשית והנה טוב מאוד זה המות והיינו מכח דהוי ק"ל מ"ש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ובמאמר הזה בכלל גם האדם שהרי אמר את כל אשר עשה וא"כ איך והנה טוב מאוד דהרי באדם ל"ש לשון טוב לכך אמר דטוב מאוד זה המות דביום המות שייך שפיר לשון טוב דאז נגמר התכלית שלו וז"ש בפסוק הנ"ל דכל הברואים נגמרו לגמרי בעת הבריאה וא"א להם לקנות שלימות יותר לכן הם שוחקים תיכף ונעשה שמחתם מיד אבל באדם כיון דעיקר הדרו הוי התורה וא"כ כשנברא עדיין לא נגמר שלימותו ולכך אינו רק ביום אחרון כשנגמר שלימותו וז"ש עוז והדר לבושה ולכך ממילא ותשחק ליום אחרון אז הוי השחוק לא ביום הראשון וז"ש המדרש כאן דהוי ק"ל מ"ש וירא משה את כל המלאכה אשר עשו אותה כאשר צוה ד' את משה כן עשו ויברך אותם משה וקשה למה לא נזכר בזה לשון כי טוב ויותר הי' טוב לקצר ולומר וירא משה את כל המלאכה והנה טוב מאוד אך כיון כ"ז שלא נגמר ל"ש כי טוב וכיון דעיקר תכלית המשכן הוי שישרה הקב"ה שכינתו בתוכה א"כ כ"ז שלא נגמר זה התכלית ל"ש לשון כי טוב. ומה יומתק בזה משחז"ל ויברך אותם משה וזה ברכה ברכם יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידכם וקשה מנ"ל דדוקא הך ברכה ולא ברכה אחרת אך לפמ"ש א"ש דהוי ק"ל דלמה לא כתוב בקוצר וירא משה את המלאכה והנה טוב מאוד לכך אמר דבע"כ ל"ה זה גמר מעשה רק שברכן יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידכם ולא שייך בו טוב וז"ש המדרש הה"ד עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון א"כ מוכח דכל שאינו גמר מלאכה ויש לו תכלית אחר אף שאינו בגופו רק דבר שאין לגופו כגון שלימות התורה דאיני תוספת אבר לאדם רק שלימות המדות כמו שהמשילו רק ללבוש ואמר עוז והדר לבושה אעפ"כ כיון שזה כל תכליתו ל"ש בזה שמחה רק ביום אחרון לכך ה"נ במשכן אף שנגמר כלו כיון שהתכלית שלי היי השראת השכינה אם שזה איני היסתח בנופו רק ענין המעלה ל"ש שמחה רק בעת הגמרו וכיון דכ"ש בו שמחה ל"ש בי כי טוב ועיין בש"ם במ"ק דמגילה גבי בכחה בפני החלוץ וכו' ואמר ר"י מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו מפני שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים א"נ מיהא להדיא היכי דל"ה שמחה ל"ש כי טוב ולכך בבריאות האדם וכן במלאכת המשכן כיון דלא נעשה תכליתו ואין שמחה רק ביום אחרון ל"נ בי כי טוב לזה אמר שפיר הה"ד עוז והדר לבישה ותשחק ליום אחרון וח"ש ונכין בעז"ה

פ' ויקרא

איתא בש"ם ברכות דף ל' וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי וכוי דשמואל ראה דמהדרי בתר כהן אמר מאי כילא האי שחיטה בזר כשירה וכו' עד מימר שפיר קאמרת מיהו מורה הלכה בפני רבי את אתיא חנה וקצווחא קמי' אל הנער זה התפללתי ע"ש והנה להבין ווה זו חשובה למה שטען עלי שמורה הלכה בפני רבו וכבר חשו בו רבים ובספר ישמח משה להגאון מאיהל נדחק בזה ולפי דרכו נ"ל בעזה"י באופן נאות והנה כיון דשמואל ראה דמהדרי בתר כהן אף של"ה כהן מוכן לפניהם מוכח דס"ל דבעינן דוקא כהן וזר אינו כשר לשחיטה ולפ"ז קיי"ל הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו משום מי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד והנה בשחיטה בעינן שליחות דילפינן מפסח מוישחטו ורק בפי' שם העלה דבשחיטה ל"ב שליחות