גבורות שלמה קפא

אבל הקב"ה חפץ חסד הוא ובעת שהצדיק עומד בדין לפני כס משפטו יעמיד איזה רשע לנגדו וכנגד מעשיו הנאלחים לא נחשב חטא הצדיק למאומה ואז יוכל להשפיע לו עכ"פ מעט ממעדני עוה"ז בכדי שיהי' לו קיום בעולם וז"ש הכתוב (טוב מעט לצדיק) ר"ל מה שיש מעט טוב להצדיק בעוה"ז ה א (מהמון רשעים רבים) ע"י המון הרשעים שיעמיד הקב"ה נגדו ועי"ז יוכל להאציל לו מעט מברכת עוה"ז. ומה יקרו בזה ג"כ אמרות טהורות של הרה"ג בעל שו"ת בית נפתלי (הובא בילקוט יוסף) שכתב לבאר ברעיון זה מסורה אחת בפ' נשא ישא תלת, ישא בדכה מאת ה' ישא ה' פניו אליך ישא עליך גוי מרחוק, והוא (ישא ברכה מאת ה') ר"ל שישראל עתידין תמיד לקבל ברכה מאת ה' רק קבלת הברכה הוא על שני אופנים דלפעמים (ישא ה' פניו אליך) פעמים ראוים לברכה מחמת עצמם אודות מעשיהם הטובים (ישא פליך גוי מרחוק) היינו דאם אינם ראוין מחמת עצמן אז מעריך הקב"ה מעשיהם נגד האוה"ע וטובים המה מהם אולם אנו מבקשים מהש"י (ולא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר) שלא נהי' במדרגה זו שיצטרך הקב"ה לערוך מעשינו נגד אחרים וגם לא נגד אוה"ע אלא קדוש ם נהי' בעצמנו עכ"ד וש"י

ואחרי כל ההוצעות הנזכרות מה ימתקו הכתובים הנצבים בפתח דברינו ויתבארו כמין חומר, והוא כי שונאי דוד אמרו דמה שהוא מקרבם ואוהבם אינו מפאת שהוא אוהבם באמת רק מפאת שעל ידם יועיל תפלתו וצקון לחשו ועי"ז הוא מקרב אותם וז"ש דוד תחת אהבתי ישטנוני ר"ל שע"י האהבה שאני מראה להם עי"ז ישטמוני שאומרים דמה שאני מקרבם כיונתי (ואני תפלה) שע"י שהם אצלי אוכל להתפלל ולשפוך שיחי לפני ה' כי הקב"ה מעריך מעשי נגד מעשיהם הנשחתים ועי"כ אני עולה בדין, ולכך הם עושים לי מדה כנגד מדה (וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי) היינו שאומרים שאני עושה להם טובה לעיני הבריות ובלבי כוונתו לרעה כי ע"י שעומדים אצלי הם נחשבין לרשעים ויצאו חייב ואנכי ניצול על ידם ועי"כ הם עושין לי נ"כ רעה כזו אשר למראה עיני בשר נראה שהוא טובה אולם תחתי' תעמוד הבהרת דשנאה רבצה תחת אהבה ורעה תחת טובה לזה התפלל דוד ואמר גם אתה ה' מדוד להם כמדתם (והפקד עליו רשע) היינו שתעמיד עליו רשע גדול כזה שיהי' עולה ברשעו עלי"ו שלא יוכל לעמוד נגדו והוא ירדפהו בחמת אפו עד להשחית ויעשה גם הוא בערמה זו שלעיני הבריות יהא מראה עצמו כאלו הוא אוהבו (ושטן יעמוד על ימינו) ושהוא עומד על ימינו ודורש טובתו ובלבו אחרת יחשוב להשחיתו ולהאביד מארץ זכרו אך א"כ יוכל מצד אחר להיות לו רוח והצלה היינו כי בבואו לדון לפני הקב"ה והרשע הזה יהי' עומד לנגדו אז בהעריך הקב"ה את מעשיו נגד מעשיו של אותו רשע היותר מכוערים ויהי' נחשב הוא לצדיק כנגדו ויוכל לצאת נקי בהשפטו. לזה אמר בהשפטו יצא רשע ר"ל בעת שיעמוד למשפט נגדך אז יצא הרשע הזה ולא יעמוד נגדו בדין או אז אם יהי' נשפט בפ"ע ותפלתו תהי' לחטאת לא יועיל לו כל תפלה וכל תחנה ויקבל עונשו על כל חטאיו ועי"ז יהיו ימיו מעטים וכו' וכו'. וז"ש ונכון והדברים ת"ל שרים למוצאי דעת ותבונה

הק' אברהם סגל אייטינגא נכד הגאון הקדוש המחבר זצ"ל: