גבורת יהונתן יב

משה תאומים בן הרב חקצין הנדיב ר' שמעון תאומים, ובני הגאון ר' ליב צונץ הנ"ל אחיו של אם הר"ר יונתן היו, א' הגאון מו"ה נפתלי הירש צונץ אבד"ק פינטשוב והוא היה חתן חרב הגביר שר ונגיד בישראל מו"ה נחום מצאזמיר "אילנא רבה אשר צלו נאה ופירותיו מתוקים ואמת המים של תורה אצליהם בכל מדינה פולניאי ובל הגלילות יהודה וישראל" (כן לשון ס' אבני שוהם פ' נח שמביא חדושי תורה משמו). והשני היה הרב הגאון מו"ה שמחה צונץ אבד"ק סטריא (ובן דודו הג"מ ליב תאומים ראבד"ק פפדמיי"ץ בהגאון מו"ה אהרן דרשן הנ"ל הביא דבר חדושי בשמו בהגהותיו לס' בגדי אהרן עה"ת פ' ויצא, ועיין בס' אנשי שם צד רמ"ט שמביא כי הג"מ שמחה צונץ היה אביו של הג"מ יהודה אבד"ק שינאווי קאליש שהיה חותנו על הג"מ צבי הירש אבד"ק ראקוב במח"ס תפארת צבי שהיה אביו של הג"מ יהודה ליב ליפשיץ אבד"ק אפאטשנא אביו של הג"מ שמואל נח ליפשיץ אבד"ק טורבין שהיה אחי אמו של הגאון הקדוש ציסו"ע ר' יחיאל מאיר זי"ע אבד"ק גאסטינין **(הערה בדברי עם כ"ק מו"ר הרה"ג הצדיק בוצ"ק מו"ר י"מ ז"ל מנאסטינין על אודות דודו הגה"צ בוצ"ק מ' שמואל נח הנ"ל ז"ל, אמר לי בשמו דב"ת בפסוק חם לבי בקרבי וגו', והדפסתי בספרי מרום הרי"ם ונתיחס בו לפני, כי היה איש מופת, ומנו"כ בק"ק שעפס סמוך לקברו של אחד קדוש מופת הדור מו"ה מאיר"ל הורוויץ ז"ל האבד"ק שעפס, ומספרים שם ממנו נפלאות מגודל חסידותו וקדושתו, ונשאר אחריו חבורים מסוימים ככתוב חרות על אבן מצבתו, ומקרוב יצא לאור ס' אחד, והוא באור נפלא לספר המכריע וספר ממנו מעשה נפלא מענין טהרתו אחר הפטירה ושמעתיו מפי אנשים נאמנים ואנשי מעשה שהיו בשעת פטירתו. דברי יחז"ח.)** כצ"ל וקצת טעות בס' אנשי שם שם, והג"מ שמחה צינץ היה חתן הגאון מ' יוסף סג"ל אבד"ק פרעמישלא, אשר זקני הגאון החכם צבי אמר עליו בזה"ל, מעידני שהגאון מ' יוסף סג"ל לא היה בו שום דופי כ"א שעבר על תקנת אושא אל יבזבז יותר מחומש עכ"ל), ועיין להגאון הרבי ר' יהונתן שמביא את זקנו אבי אמו הגאון ד' ליב צונץ בכו"פ יו"ד סי' צ"ז

והנה בנוגע לקורות ימי חיי רבינו יהונתן אחרי מות אביו כפי שנרשם בפנקס החברא קדישא דק' אייבעשיץ שם כתוב לאמור, אשר בני העיר שלחוהו משם ללמוד בישיבת הגאון מהר"ם א"ש בעל שו"ת פנים מאירות, אשר אז היה עדיין אבד"ק פרוסטיץ במדינת מעהרין וישיבתו היתה קבועה בק"ק ווינא בבית מדרשו של הגאון הגביר בתורה וגדולה, במקום אחד שתולה, מ' שמשון ווערטהיימער ז"ל, ולכן בכל מקום שרבינו מביא את הגאון בעל פנים מאירות קורא אותו אלוף נעורי, עיין באו"ת ריש סי' כ"ה, וכן בספרו יערת דבש ח"א דרוש ד' בהספדו בק"ק מיין ז' אב שנת תק"ד כה אמר בקינתו "והאחרון הכביד אשר צירים אחזוני בשמעי, הוא הגאון המפורסם בעולם בתורה ויראה אלוף נעורי אשר למדתי אצלו כבוד הרב מ' מאיר הרב ד"ק אייזענשטאדט ז"ל" ע"כ. ומשם נסע רבינו ללמוד אצל דודו זקנו הגאון רשכבה"ג מו"ה אליעזר הלוי איטונגא שהי' אבד"ק ור"מ דק"ק חעלישויא ונתגדל שם על ברכיו, (להגאון מ' אליעזר הלוי ז"ל איטונגא היו שני בנים, אחד הגאון ראש כבה"ג מו"ה יהודה ליב הלוי ז"ל איטוגנא אבד"ק לבוב אביו של הג"מ יוסף הלוי אבד"ק חמעלניק אביו של הגאון מו"ה ישראל יונה הלוי לאנדא אבד"ק קעמפנא בעה"מ ס' מעון הברכות ושירת ישראל הלא הוא חמי זקני זי"ע, ובנו השני של הגאון מו"ה אליעזר הלוי הנ"ל היה הנאון מ' יוסף הלוי איטונגא בהמח"ם עדות ביוסף, ומביא שם בספרו כי אמר בישיבת אביו הגאון בדבוק חברים ובקנאת סופרים, כי בעת ההוא למר בישיבה שם נ"כ נכד דודתי ה"ה הגאון הגדול רבינו יהונתן בעל התומים והפלתי אחרי כי נשאר אז יחום מאביו עיי"ש בפ' שמות סי' קנ"א, ובס' עדות ביוסף סי' ע"ה מביא את הגאון מ' אהרן תאומים דרשן אבד"ק קראקא וקורא אותו בשם דודי, וכן כסי' ט"ו שם מביא את אשת הגאון מ' ליב צונין וקורא אותה דודתי, והם בסי' קנ"א מביא את רבינו יהונתן בשם נכד דודתי עיי"ש). אחר כן התחתן עמו הנאון המפורסם מ' יצחק שפירא מק"ק פראג ונתן לו בתו הגבירה מרת עלקלי לאשר, וקבע רבינו בית מדרשו בפראג בבית חמיו הגאון, וכפי הנראה בא לשם בשנת ת"ע לפ"ק וזאת היתה בשנת שנתים ימים אחרי הרעש והמחלוקת שהיה בפראג בין גדולי והכמי העיר בנידון אשה מינקת חבירו והרופאים שפטו שחלבה היא ארסיי ונחלקו שם בעלי תריסין אם הוא מותרת להנשא תוך כ"ד חורש שרבינו הגדול ר' אברהם ברודא שהיה אז ר"ם בפראג היה מן האופרין והגאון ד' וואלף שפירא שהיה ראבד"ק בפראג ואתו עמו כל חבמי העיר דיו מן המתירין וזקני הגאון רשכבח"ג החכם צבי שהיה אז אכד"ק האמבורג הסכים עמהם ויצא הדבר להתירא, וזה היה מעשה בתחלת שנת הס"ח כמבואר בשו"ת חכם צבי סי' ס"ה, וכאשר בא רבינו יונתן לפראג לא מצא שם את רבינו אברהם ברודא כי היה או אבד"ק מיין והאתעשע רבינו יהונתן עם גדולי תלמידיו אשר נשארו בפראג והמה הגאונים ר' שמואל קראקאווער ור' יונה לאנדסופר בעל שו"ת מעיל צרקה, כמבואר כ"ז בתשובתו בסו"ם בני אהובה מה שהשיב רבינו להגאון מ' עקיבא איגר הראשון האבד"ק פרעשבורג בשנת תקי"ח נידון מינקת וז"ל, ומה שמעלתו חושש צרעת האוסר המובא בתשובת שבות יעקב, הנה דעת האוסר שם וא רבינו הגדול ר' אברהם ברודא דצ"ל וזה הוא שנחלק עם חכם צבי וכבר יצא אז הדבר בהיתר מכל חכמי דרור ואימא למעלתו כי שתי שנים לערך לאחר שנעשה הדבר ההוא, באתי לפראג, וככר נסע הנ' הנ"ל למיץ ובל בית חמי והם הגאונים מו"ה וואלף שפירא (הוא הנאכ"ד דמדינת פיהם בן הנאון מ' שמעון שפירא אבר"ק פראג עיין אודותיו מעשה נורא בדבר אתרוגים מה שהיה לו עם הגאון רבינו הש"ב ז"ל שמובא בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל"ו) ובנו בעל אליהו זומא וחתנו בעל שבות יעקב וחמי זקני הרב מ' מיכל ובנו חמי דגאון מו"ה יצחק שפירא כלם דיו מן המתירין, ותחת פקודת הגאון מ' וואלף הנ"ל נעשה חתונת האשה וכו', והיו שפתי הגאונים דנ"ל עדיין מרחשין