גבורת ארי על יומא נג.

[מלואים: או שחיסר א' מכל סמניה חייב מיתה פרש"י מדכתיב הקטורת בה' שלימה ולא חסירה והכי אמרינן בפ"ו דזבחים (דף ס"ב) קרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין ואמר ר"ה משום שנאמר המזבח פי' בה' אינו אלא לעכב וגבי כולהו כתיב המזבח דמשמע דווקא כשהוא כן קרוי מזבח:]

[מלואים: ות"ל דקא מעייל ביאה ריקנית כבר כתבתי למעלה בפ"ב דהא דלא משני בדעייל דרך משופש דלא מחייב משום ביאה ריקנית כדאמר' בפ"ג דמנחות (דף כ"ז) דכיון דכה"ג לאו הבאה מקרי ה"ה נמי אי מעייל הקטורת לק"ק בדרך משופש אפילו קטורת שלימה ונתן בה מעלה עשן לאו כלום הוא דהא גבי קטורת נמי הבאה כתיב והביא אל מבית לפרוכת וא"כ מאי אריא משום שלא נתן מעלה עשן או שחיסר א' מסממניה דחייב מיתה משום שהקטורת שלא כהלכתה ת"ל אפי' נתן מעלה עשן ולא חיסר מסממניה נמי חייב מיתה כיון שהביא שלא כדרך הבאה אין זה הקטרה ותיפוק ליה דחייב מיתה משום שהקטיר שלא כהלכתה אלא ע"כ מיירי בהביא דרך הבאה מש"ה טעמא משום דלא נתן או שחיסר הוא דחייב מיתה על הקטרה והשתא פריך שפיר תיפוק ליה דקא מעייל ביאה ריקנית מ"מ ק"ל דעדיפא מיניה הו"ל למפרך ותיפוק ליה דחייב כרת דחמירה ממיתה בידי שמים מפני הבערה ביוה"כ שלא לצורך גבוה כיון דחשיב ליה ביאה ריקנית אלמא הקטרה זו לאו כלום הוא הו"ל הבערה שלא לצורך מצוה ועוד למאי דשני ר"א אפ"ת הזיד בזו ובזו כגון דעייל ב' הקטרות אכתי לא הועיל כלום בזה דתיפוק ליה דחייב כרת חמירה משום הבערה ביוה"כ ואפי' אי הוי מעייל ב' הקטרות שלימות מ"מ הו"ל הקטרה שלא לצורך כ"ש במעייל חסירה ואי לר"א נמי מיירי דהזיד בביאה ובהקטרה ושגג בהבערה דיוה"כ א"כ הו"ל לאוקמא כר"ש בשגג בביאה והזיד בהקטרה כיון דלמאי דמשני נמי בהזיד בביאה אכתי צ"ל דשגג בהבערה דיוה"כ והא לא מסתבר לומר דההיא דר"א אתיא כמ"ד בפרק ז' דשבת (דף ס"ט) הבערה ללאו יצאתה ואפי' בשבת אינו חייב עליה כרת הילכך הדבר ברור דביוה"כ נמי אע"ג דלא יצאתה בו הבערה אפ"ה אינו אלא בלאו ולא בכרת מק"ו דשבת דחמיר דבסקילה הבערה אינה אלא לאו גרידא יוה"כ הקל דאינו אלא בכרת לא כ"ש דהבערה אינו אלא בלאו גרידא דמ"מ למאן דס"ל הבערה לחלק יצתה וחייב עליה כרת וסקילה בשבת וה"ה דחייב עליה כרת ביוה"כ מא"ל ואין לומר דלא קשה להגמ' אלא אהא דקאמר שאם חיסר מסממניה דחייב משום דמעייל לפנים קטורת חסירה תיפוק ליה דבלא"ה חייב על ביאה זו משום ביאה ריקנית אבל הא לא קשה תיפוק ליה משום הבערה דההוא כרת לאו משום ביאה קאתי עליה אלא משום חילול יוה"כ ולא תליא כרת בביאה כלל ול"ק ליה אלא על קטורת חסירה דחייב ליה קרא על שעת ביאה ומשום ביאה דת"ל דבלאו קטורת חסירה חייב מיתה על ביאה זו משום ביאה ריקנית ליתא דהא דקטורת חסירה או שלא נתן מעלה עשן נמי לאו משום ביאה ריקנית חייב עלה אלא משום הקטרה שלא כמשפטה חייב עלה דהא ר"א מוקי לה בדעייל ב' הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה והא כיון דבביאה זו הכניס אחת שלימה אין כאן משום ביאה ריקנית אפ"ה על החסירה שמעייל עמה חייב מיתה אלמא משום עצמה של הקטרה חייב משום שהקטיר חסירה ולא משום ביאה והשתא תיפוק ליה דבלא"ה חייב על הקטרה זו אפי' כרת דחמיר משום יוה"כ:]