גבורת ארי על יומא נא:

[מלואים: ואם הביא כשר ת"ל שוב אשר לו ק"ל דהכא דריש להני תלתא אשר לו למעוטי משל ציבור ומשל אחיו הכהנים ולעכב ובפ"ק דחולין (דף כ"ב) אמר' חטאת בהמה דאינה באה אלא מן החולין אמר ר"ח אמר קרא והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו ולא משל ציבור ולא משל מעשר ופירש"י דתרי אשר לו כתיבי בפרשה ואפי' לר"י דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא להכי אתא אשר לו למעוטי אלמא חד א"ל למעוטי מעשר שני אתי ואכתי לעכב מנלן דהא אידך תרי למעוטי של ציבור ושל כהנים אתו וי"ל דודאי לר"י דס"ל מעשר שני ממון הדיוט הוא ה"נ דאינו מעכב וההיא ברייתא דנפקא ליה מאשר לו השלישי לעכב אתיא כר"מ דאמר מעשר שני ממון גבוה הוא ולא צריך קרא יתירא למעט מעשר שני דמחד א"ל אימעיט משל ציבור ומשל מעשר שני דהא תרוייהו לאו דידיה נינהו:]

[מלואים: ואסתפקא להו לרבנן אי כלפנים אי כלחוץ הקשו בת"י בשלמא לצד פנים אסור לעשות פרוכת דילמא נכנסים שם לצורך עבודת היכל והוא קדוש קדושת פנים אלא לצד חוץ למה לא עשאוה ותי' דלפעמים יכנס להקטרת קטורת בין הבדים הבולטין בפרוכת כמין ב' דדי אשה כדלקמן וא"כ היה מקטיר בחוץ וק"ל וכי מיד בכניסתו היה מקטיר הא הקטרת קטורת והזאת פנים היה במקום א' סמוך לארון בבית א' ובבית ב' על אבן שתיה היה מניח המחתה והיא היתה במקום שהארון עומד עליו כדתנן לקמן והרי הארון היה עומד באמצע ק"ק ויש לו יו"ד אמות ריוח לכל רוח ורוח וכדאמרינן בפ"ו דב"ב והא אפי' לפי' רש"י בשמעתין שהיה עומד באמצע החלל מ"מ היה רחוק מן הפרוכת שבמזרחו יו"ד אמות כ"ש לפי' רשב"ם שם שהיה עומד סמוך לכותל מערב של בית ק"ק שכן פי' יש לו עשר אמות ריוח לכל רוח ורוח לימינו ולשמאלו הרי כ' בלא ארון ולפניו כ' עד הדביר הרי שהיה מן הארון עד הפרוכת שבמזרח כ' אמה ושם באותו. מקום היה מקום הקטרת קטורת וכן הזאת פנים ול"נ דה"ט דלא סגי בפרוכת א' לצד חוץ משום הזאות שעל הפרוכת של חטאות הפנימים דיוה"כ ודכהן משיח ופר העלם דבר ושעירי ע"ז דקפיד קרא על הפרוכת דווקא בסמוך ולא סגי בשאר ההיכל כולו אלמא בעינן דווקא אצל מקום המחיצה המבדיל בין קודש לבין קדשי קדשים כדי שיהיו ההזאות סמוך לק"ק מה דאפשר ואי עבדינן פרוכת א' לבד כשהיה מזה עלי' מבחוץ שמא עובי אמה של מקום טרקסין כלחוץ ואכתי הזאות הללו רחוקים מק"ק וכ"ת אכתי מה תקנו בזה שעשו ב' פרוכת וביניהם אמה הא מ"מ א"א להזות דמים הללו אלא בפרוכת שלצד היכל למזרח דהא לא אפשר לו לכנס בפנים ולהזות סמוך לאותו של צד מערב דילמא קדושת החלל כלפנים והו"ל ביאה ריקנית ובמיתה וכיון שכן אכתי רחוק פרוכת זה של הזאה מקדושת ק"ק וליכא שום נ"מ השתא לענין הזאות אלו בהאי דעשו ב' פרוכת א' לצד פנים וא' לצד חוץ יותר מאלו עשו א' לצד חוץ לבד (כאן חסר) עוד אני אומר דקושיא מעיקרא ליתא דרחמנא אמרה והבדילה הפרוכת לכם בין קודש ובין קודש הקדשים דצריך מחיצה והבדלה בין זה לזה שיהא מבדיל ממקום המחיצה ולפנים קודש קדשים וממקום המחיצה ולחוץ קודש ע"כ צריך להעמידה מכוון במקום הבדלה דווקא וכיון דמספקא להו א"א אלא בב' דממ"נ א' מהנה עומדת מכוונת במקום הבדלה:]

[מלואים: ועבוד שתי פרוכת הקשו התוס' ולעביד פרוכת א' עוביה אמה ותי' דמשמע והבדילה הפרוכת וכו' היינו שמתחלת עוביה ולפנים יהיה קדשי קדשים והשתא א"א לאוקמי פרוכת במקום אמה טרקסין דילמא קדושתה כלחוץ ופ' צריך שיהיה קדושתה כלפנים כמו במשכן והא דעביד אמה טרקסין במקדש ראשון היה ע"פ הדיבור לפיכך אי בעי למעבד פרוכת צריך שיהיה כמו במשכן מעוביה ולפנים כלפנים ואי בעי למעבד אמה טרקסין צריך כמו במקדש ראשון ומספקא להו דילמא מקום עוביה כלחוץ מש"ה עשו ב' דאי מקום אמה טרקסין כלחוץ הפנימית היתה המבדלת ואי כלפנים החיצונה היתה המבדלת וכה"ג אמר' בפ"ק דב"ב גמירי או כולו בפרוכת כמשכן או כולו בבנין כמקדש ראשון ונ"ל לדבריהם ה"ה דאיכא למימר איפכא דמספקא להו לרבנן דוהבדילה דקרא היינו מסוף עוביה דוקא ועובי הפרוכת כלחוץ אמה טרקסין ואמה טרקסין מספקא להו דילמא כלפנים מש"ה עשו ב' דאי מקום אמה טרקסין כלפנים החיצונה היא המבדלת והעמידו עובי החיצונה חוץ לאמה טרקסין וחודה הפנימי שוה למקום התחלת אמה טרקסין למזרח ואי מקום אמה טרקסין כלחוץ הפנימית היתה המבדלת והעמידו עובי הפרוכת שיהא חודה הפנימי כלה בשוה לכלות סוף אמה טרקסין למערב ולפי' התוס' צ"ל איפכא דכיון דפשיטא לן דעובי מקום הפרוכת כלפנים צריך להעמיד החיצונה מהתחלת עובי אמה טרקסין של מזרח ולפנים שיהא כל עובי הפרוכת בתוך עובי אמה טרקסין והפנימית כל עוביה חוץ לעובי אמה טרקסין הפנימי של צד מערב אלא שהתוס' חדא מתרתי נקטי:]