גבורת ארי על ביצה ד.

מהו לאטווינהו האידנא כו' אבל ביומיה לא. קשה לי למאי דפי' הרמב"ן הא דס"ל לרב חסדא מן התורה צרכי שבת נעשים ביו"ט הוא משום דחדא קדושה היא, א"כ למה לי' לרב אדא ב"א לאסור הני ביעי מיום טוב לשבת לאטווינהו בי"ט משום איסור [טלטול] משמע דבמקומם שרי לצלות דאין כאן איסור טלטול, ואמאי הא כיון דס"ל כר' יוחנן דשבת ויו"ט שתי קדושות הן אי אפשר להתיר צרכי שבת ביו"ט מהאי טעמא דר"ת, וכ"ת מה"ט דרבה משום הואיל, הא כיון דאסירי ביו"ט גופיה אין כאן הואיל דהא אסירי ביו"ט לאורחים.

וכ"ת אין ה"נ דהא דאמר רב אדא ב"א אפי' ר' יוחנן לא שרי אלא לגומעה למחר אבל ביומו לא מה"ט הוא משום דלא שייך כאן לומר הואיל כיון דביומו אסור ואין ראו לאורחים, דא"כ מאי והתני' דקאמר הגמרא הא טעמא דברייתא משום איסור טלטול נגע בה:

סליק