גבורת ארי יומא מא

בדבריהם מ"מ גם זה אינו נוח לי דא"כ האיך ממעט בשמעתין קטורת מהאי אותו ובפרק תמיד נשחט פסח שלא יאחרוהו לנרות:

ר"פ אמר לא קשיא הא רבנן הא אבא שאול כבר פירשתיו לעיל:

אורויי בעלמא דקא מורי נמי פירשתי לעיל דלא כפירוש התוספות:

בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחית צפונית וטעמא משום דעולה טעונה שתי מתנות שהן ארבע. וק"ל דבפ"ה דזבחים (דף נ"ג) תנן העולה קודש קדשים וכו' ודמה טעון שתי מתנות שהן ד' ובגמרא היכי עביד אמר רב נותן וחוזר ונותן פי' ד' מתנות בפיסוק כדמוכח התם שמואל אמר מתנה א' כמין גמא והשתא לרב דאמר מתנות עולה ד' מתנות בפיסוק הואי בע"כ הא דקאמרינן הכא גבי נותן מזרחית צפונית ומערבית דרומית היינו ד' מתנות של פיסוק דהא תמיד עולה הוא וא"כ ר"ש איש מצפה דמשנה בתמיד ממתן שאר דמי עולות ואמר בתחלה נותן מזרחית צפונית ובשני' נותן מערבה ואח"כ נותן דרומה אין כאן שום שינוי בהא דנותן בשניה מערבה דרומה בפיסוק דהא מתן דמים של כל העולות נמי הכי הווין ב' מתנות בקרן א' בפיסוק ואין כאן שום שינוי רק במתנה הראשונה שנותנה במתנה א' כמין גמא בלי פיסוק והשתא קשה טובא מתנה א' למה נותנה כמין גמא הא כל עיקר טעמא דר"ש דמשנה בתמיד ממתן דמי שאר עולות הוא משום דכתיב לחטאת על עולה דא"ר עולה ועביד בה מעשה חטאת והא ע"י שינוי זה לא דמי לחטאת דאלו חטאת ד' מתנות על ד' קרנות ואילו הכא למטה הווין כל הד' מתנות כדמפרש דלא מצינו דמים שחצין למעלה וחצין למטה ולעולה נמי לא דמי דאילו עולה מתנותיה בפיסוק והא ראשונה כמין גמא וא"כ אין טעם להא דמשנה בתמיד משאר עולות כיון דאפי' ע"י שינוי זה לא דמי אכתי לחטאת ועוד כיון דאליבא דרב דאמר נותן וחוזר ונותן ר"ש דמשנה בתמיד הוי במתנה ראשונה דהא בשניה שוה למתן דמי שאר עולות והא נמי קשיא כיון דעולה היא קדמה ברישא כדאמרינן בסמוך מ"ש דיהיב עולה ברישא והדר יהיב דחטאת ניתיב ברישא דחטאת והדר ניתיב דעולה כיון דעולה היא היא קדמה ברישא וי"ל דודאי רב נמי מודה דאיכא למ"ד דב' מתנות שהן ד' בעולה כמין גמא הוין כדמייתי לה התם כתנאי יכול יזרקנו זריקה א' ת"ל סביב אי סביב יכול יקיפנו כחוט ת"ל וזרקו הא כיצד כמין גמא ודמה טעון ב' מתנות שהן ד' רי"א נאמר כאן סביב ונאמר להלן סביב מה להלן פיסוק וד' מתנות אף כאן פיסוק וד' מתנות אי מה להלן ד' מתנות על ד' קרנות אף כאן ד' מתנות על ד' קרנות אמרת עולה טעונה יסוד וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד ורב ס"ל כר"י ומוקי לה לסתם מתניתין כוותיה ור"ש איש מצפה דמשנה בתמיד כר"ע ס"ל דמתן דמי עולות כמין גמא הן והוי השינוי דתמיד במתנה שניה ודמיא לחטאת דבפיסוק היה אבל במתנה ראשונה לעולה דמיא דכמין גמא היה א"נ האי היכי עביד נותן וחוזר ונותן דקאמר רב לאו אמתניתין קאי ולא אתי רב לפרש מתניתין דהא ס"ל לתנא אלא שמעתתא בעלמא איתא ורב כר"י ס"ל ומתניתין ר"ע היא דס"ל נותן כמין גמא וההיא מתניתין נמי כמין גמא קאמר והשתא משנה בתמיד דר"ש אדברי ת"ק קאי ולא פליג עליה אלא בחדא:

עולה היא וא"ר עביד בה מעשה חטאת ואע"ג דפשטיה דקרא משמע על עולת התמיד שקריבה כבר וללמד שתמיד קרב קודם למוסף דהא בכל מוספי המועדות כתיבי ושעיר חטאת מלבד עולת התמיד וללמד דתמידין קודמין למוספים ומהכא נ"ל דכל התדיר מחבירו קודם לחבירו ותמידין קודמין למוספים מוספי שבת קודמים למוספי ר"ח כו' כדתנן בפ"י דזבחים (דף פ"ט) מלבד עולת התמיד דכ"ר גבי כל אחד ואחד ממוספי המועדות וה"נ האי על עולת התמיד דכתב רחמנא גבי ר"ת מש"ה כתביה ולכאורה היה נראה דמ"מ נ"ל לר"ש איש מצפה הא מדשני קרא בדבוריה גבי חטאת דר"ח וכתב על עולת התמיד ולא נאמר מלבד עולת התמיד כדכתיב גבי כל המועדות ש"מ דלהא דרשא נמי אתי לחטאת על עולת התמיד דבעולת התמיד עביד נמי מעשה חטאת מיהו ק"ל הא במוסף שבת נמי כתיב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד והא במוסף שבת חטאת ליתא אלא ב' כבשים לעולה בלבד והתם הא ליכא למימר הכי מעשה עולה שדי אעולה דמעשה כל העולות שווין הן וש"מ דעל לא אתי אלא להא לחוד דתקדים תמיד למוסף וכדדרשינן למלבד דכתב רחמנא גבי כל המועדות וא"כ ה"נ נימא דהאי על דר"ח להא לחוד אתי ואכתי האי דרשה דר"ש איש מצפה מנ"ל הלכך נ"ל דהא דרבי שמעון איש מצפה נפקא ליה דהוה מצי למכתב שעיר עזים חטאת מאי לחטאת בלמ"ד למימרא דמעשה חטאת שדי אעולה והכי קאמר לחטאת שדי על עולה כלומר עולה היא וא"ר עביד בה מעשה חטאת ולית ליה הא דדרשינן בפרק קמא דשבועות (דף ח') מדלא כתיב חטאת וכתב רחמנא לחטאת אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח והיינו דלא מפרש הגמרא הכא ורבנן האי קרא דרבי שמעון איש מצפה מאי עבדי ליה משום דדרשי ליה לההוא דפ"ק דשבועות אבל לתי' א' הוה לה להגמרא לפרש האי קרא דר' שמעון למאי אתא:

התם פיסוק מתנות בעלמא הוא פי' ואין כאן הוכחת מעשה חטאת וק"ל הא בפ"ד דזבחים (דף ל"ח) אמרינן וכיפר דגבי חטאת חיצונית אע"פ שלא נתן אלא ג' וכיפר אע"פ שלא נתן אלא שתים וכיפר אע"פ שלא נתן אלא אחת ומהכא נפקא ליה דאע"ג דחטאת טעונה ארבע מתנות אם נתן במתנה אחת כיפר ופריך ואימא וכיפר אע"פ שלא נתן אלא ג' למעלה וא' למטה וכיפר אע"פ שלא נתן אלא ב' למעלה וב' למטה וכיפר אע"פ שלא נתן אלא א' למעלה וג' למטה הכי מסיק שם בקושיא כו' פי' ולא רבי קרא להכשיר אלא בנתן מיהו כל הד' מתנות אלא ששינה בג' מתנות מקומו לחוד שנתן למטה וכתב רחמנא ג' וכיפר לרבות ג' שינויין בג' מתנות להכשיר ומ"מ לא עקרינהו לגמרי אבל אי עקרינהו לגמרי לא כיפר ומשני לא מצינו דמים שחציין למעלה וחציין למטה והשתא כיון דגבי פיסוק מתנות דחטאת בעולה אמרינן דפיסוק בעלמא הוי א"כ הוא הדין איפכא דמתנה אחת כמין גמא במקום שצריך פיסוק מתנות כגון חטאת לית לן בה ואין כאן הוכחה מעשה עולה א"כ מנ"ל ללמוד מהני ג' וכיפר דאפילו עקר לג' מתנות דחטאת לגמרי ולא נתן אלא א' לחוד דכיפר דלמא הכי קאמר וכיפר אע"פ שלא נתן אלא ג' וכיפר שני לרבות אע"פ שלא נתן אלא ב' בפיסוק על ב' הקרנות וכיפר ג' קמ"ל [אע"פ שלא נתן אלא שתים שהן ד' כמין גמא נמי כיפר]:

דף ט"ו ע"ב מ"ש דיהיב מזרחית צפונית וכו' ק"ל דמשמע דהאי פירכא אדר"ש איש המצפה פריך לה דמשנה בתמיד דהא קבעה הגמ' בתוך שקלא וטריא דמ"ט דר"ש דלעיל דהא בתר הויה זו דמ"ש דיהיב מזרחית צפונית ובתר הא דבסמוך דפריך מ"ש דיהיב ברישא מזרחית צפונית כו' ניתיב ברישא מערבית דרומית פריך וממאי דבעולה אמר רחמנא עביד מעשה חטאת ודלמא בחטאת וכו' והא קושיא אינה אלא לר"ש מכלל דהני תרתי נמי אדר"ש פריך להו ואמאי הא אליבא דרבנן דמתניתין דתמיד נמי איכא למיפרך להני ניתיב דרומית מזרחית וכן ניתיב ברישא מערבית דרומית דהא לא פליגי רבנן עלי' דר"ש אלא דאין משנין בתמיד משאר מתן דמי עולות אבל בהא מודו דבתמיד נותן מזרחית צפונית ואח"כ מערבית דרומית וי"ל דהא ודאי ידע המקשה דעולה טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד כדמשני לפיכך אדרבנן דיהבי לתמיד כל דיני עולה לא קשיא ליה מידי אבל אדר"ש דמשנה בתמיד ויהיב לב' מתנות ממנו דין חטאת דבפיסוק ה"נ יהא על ב' מתנות הללו דין חטאת בהא נמי דאין טעון יסוד דהא נותנה על ד' קרנות אפילו על קרן דרומית אע"פ דלא היה לו יסוד וכ"ת הא כבר שני לי' דהא דלא יהיב לחטאת והדר דעולה כיון דעולה היא היא קדמה ברישא וא"כ היאך הדר פריך דניתיב דרומית מזרחית שהוא כמעשה חטאת כיון דאין לו יסוד והדר צפונית מערבית שהוא כמעשה עולה הא בע"כ צריך למיהב מעשה עולה ברישא א' שיהיה שתים כמין גמא כמעשה עולה כיון דעולה היא וממילא