גביע כסף יח

אמנם היתיר השאלה הכא׳ הוא כך. אנחנו כבר כתבנו עיקר התיר הכל אשר כתבנו לפנים בביאור המראה הרביעית מאברהם, כ״ש כי מבואר שאברהם אמת שהיה איש נולד ואפשר שקרה לו בחלום כל זה המאורע. ובין היה ובין לא היה הנה היה מחכמה למשה שיכתוב לנו זה הספור כולו כמו שכתבנו לפנים לתכליות עשרה. שכולם הם לתועלתינו אנחנו בני ישראל בכלל מקבלי התורה וההוגים בה תמיד.

מצורף שהכל אמת לפי ההגיון והסכמת לשון העברי.

ולכן אמר ״נסה.״ וכן ״כי עתה ידעתי״ על דרך דברה תורה כלשון בני אדם כמו שאמר אבן עזרא בביאור זה על ״וינחם השם כי עשה את האדם״ כי כן מנהג בני אדם לומר על כל איש סותר מה שבנה כי נחם כי בנה. כ״ש מה שצירף לזה המורה בביאור זאת הגזירה. עם מה שהבאתי אם למשל מופלג מה שגלה לנו זה הסוד בכתבו ״ואנשים רדפו אחריהם״ כמו שכתבתי בספר מזרק | כסף.

והנה זאת התורה בעבור שנתנה להמון כל, הוכרח כותבה שיכתוב בה שמות וגזירות שיהיו כפי מחשבותם. וגם כפי שהוא נאות לאמונתם ושכלותם וטוב להם. והוא דעת גמור אצלם כי השם מנסה וכי הוא יודע בעתיד מה שלא היה בעבר, כי גם קצת גשמות נאנס כותב התורה לעזוב באמונתם. ויותר הפליג בזה אבן סנה, וחלילה וחס למשה. כ״ש שנכון ״נסה״ ו״עתה ידעתי״ ליחס להש׳ מצד היותו הפועל בכל זה הרחוק, ואם אברהם הוא הקרוב. וזהו אחת מהסבות שאמר ״והאלוקים נסה״ שרמז זה בדיוק אל אברהם עצמו, או לכחו המדמה וטבעו שהוא התחלה וסבה אל שיתנועע כמו שכתוב בגדר הטבע. ובכלל כח טבעי.

ואולם ״והעלהו שם לעולה״ אין בו ספק מצד שידוע שכל לשון תנועה בלשון עברי, וגם בהגיון, אינו מוכרח תמיד על תכלית התנועה בשלימותה, אבל פעמים בהיות מה שבין ופעמים בהתחלה, ופעמים קודם התחלה אך לקירוב הכח, ופעמים אך לריחוק. באמרינו לנער היולד שהוא כותב ואוכל ונביא וחכם מצד היותו בכח. ובכלל כל תאר וכל פעל, פעם יונח על הכח כמו על הפועל, כי על הכל יאמר שם נמצא והיה, ר״ל על הכח כמו על הפועל. ומה שהוא נמצא בנפש לבד שהוא כמו חוץ לנפש, וכן מה שנמצא בדיבור חיצוני, כמו חוץ לנפש. והעד מה שגלה לנו כותב התורה שאמר על יוסף ״אותי השיב על כני ואותו תלה.״ שהיה זה בדיבור חיצוני לבד. וכתב שאמר ליעקב ״אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי״ שהיה זה בכח. וכתוב בירמיה ״והשקית אותם יין״ על הכח הקרוב לפועל. וכתוב על הדיבור החיצוני או הפנימי על ירמיה ״ראה הפקדתיך היום על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהרוס״ העיירות והבתים בידים ולא לבנות בידים. וכמה מאלה 60 בכתב יד כתוב ״מעלה״ שהוא ודאי בטעות. הדמיונים במקרא. והכל אמת לפי ההגיון האמת. ואלו עקרים הגיונים שכל התורה והנביאים תלוי בהם. ואמנם על יתר עניני זאת המראה כבר הארכתי בם.