גליוני הש"ס זרעים קיט

ההפקר דפוטר הוי פטור ההפקר כהפרשה משא"כ במחובר דלא שייך הפרשה כלל לכן גם להפקר א"א שיוחשב הפרשה ולכן אין פוטר כלל ודו"ק היטיב מאוד ולפי"ז קם דיוקינו הנ"ל מעכו"ם דמדוע הפקרו פוטר הא הפקרו א"א שיוחשב הפרשה דעכו"ם לאו בר הפרשה הוא ולמ"ד יש קניין כו' ניחא דהגזיר' רק אטו ישראל ובישראל הא הפקר פטור ואף דבישראל פטורו מפאת דנחשב הפרשה ואילו בעכו"ם אינו הפרשה מ"מ לא אזלי' בתר האיכות וסוף סוף הפקר הא פטור בישראל וכנ"ל לעניין לקט ומשא"כ למ"ד אין קניין כו' דמדינא חייב ק' ואולי זה באמת טעמא דר' ירמי' כו' בירושלמי שם דלמ"ד אין קניין כו' אפי' הפקירו חייב ואולם במס' תרומות פ"ג ה"ה תרומת העכו"ם מדמעת כו' ע"ש בירושלמי משמע דעכו"ם הוי גם בר הפרשה בשלו עש"ה בירושלמי:

והנה הא דאמר כאן להלן ר' זעירא כו' הזורע שדה הבקר חייב במעשרות דס"ל דזורע זרעים שלו בשדה הבקר אף דלא זכה בשדה מ"מ הגידולים שלו הואיל וגדלו מזרעים שלו וכיון דהגידול אינו הפקר אף דהשדה הפקר חייב במעשרות ור' יונה אמר לה בל' אחר דר' יונה ס"ל דזורע בכה"ג אין הגידולים שלו כלל כיון דגדלו מקרקע הפקר וגם הגידולים הפקר ופטור ממעשרות או דס"ל דכל שאין השדה שלו אף דהגידולים שלו פטור ממעשרות וזה נ' יותר ורק אמר דין זה בל' אחר דזוכה בשדה הפקר וגידולי' היינו דאפי' אחר שגדל שליש בשדה הפקר זכה בה ובגידולי' חייב דס"ל דהפקר במחובר אין פוטר וכהך דר' חסדא לעיל הבקיר קמה וחזר וזכה כו':

עא) בקידושין פ"ק כ"ב אי שניהם חולין מאי עמך בעי' והאיכא א"ד כי טוב לו עמך בעי' והליכא, ע' דוגמתו ירושלמי מעשרות פ"א ה"א חבורה הי' מקשה הרי הקדש הרי אין ידך כו' כמו שידך כו' עמ"ש באות הקדום בביאור ירושלמי הנ"ל דקרא כתי' כי אין לו חלק ונחלה עמך היינו דאין לו חלק עמך רק לך יש ולא לו וע"כ הפקר דיש גם לו פטור וס"ל לחבורה דמקשה דהקדש דאין לו ולך אין לו להפטר דלא קרינן בי' יש לו חלק עמך דהא אין לא לו ולא לך והתרצן ס"ל דעמך בעי' והאיכא דהא הוא שוה כיון דאין לשניכם לא לך ולא לו ובזה היא דפליגי דהמקשן דייק כי אין לו חלק כו' וזה הא ג"כ אין לו חלק והתרצן דייק עמך שיהי' שוה לך והא הוא שוה לך דשניהם אין להם והוא ממש כהך דקידושין דמספקי' אי כי טוב לו עמך בעי' או עמך בעי' רק השתוות וגם שניהם אינם טוב ג"כ הא איכא עמך ונרצע דו"ק היטיב מאוד כי הוא דומה בדומה ממש:

עב) הקדש אי חשוב הגבוה בעלים או הוא רק כהפקר האסור לכל הארכתי כבר באתוון דאוריתא כלל ג' ובכ"ד וע"ע ירושלמי מעשרות פ"א ה"א הבקר יצא ידי בעלים הקדש לא יצא ידי הגיזבר ומשמע דהקדש חשוב יש לו בעלים דהגבוה בעליו:

עב) אי יש למקדיש זכות בעלים בהקדש, ע' ירושלמי הנ"ל דמפאת דיש לו זכות מצוה בההקדש דמצות פדי' בבעלים קודם לאחר חשוב מכח זה בעלים והוא חידוש ולפי"ז יתיישב ג"כ קושית תוס' שלהי מעילה באומר פרוטה בכיס זה הקדש דליבטיל ברובא ולהנ"ל באמת הקדש מה"ת אין בטל דבביטול בעי' ידיעת בעלים מתערובת וזה ליכא בהקדש דהגבוה בעליו ואצל הגבוה אין תערובת ורק בהך דנדרים נ"ז ב' דהוזכר הקדש סתם ואיירי גם בחפץ של הקדש דיש מצות פדי' בדמים ולכן הבעלים בעלים מפאת שאומרים לו לפדות ראשונה ולכן מהני ידיעתם ולכן צריכינן לטעמא דדשיל"מ ומשא"כ בהך דפרוטה בכיס דמטבע הקדש הא ליכא מצות פדי' עוד על דמים אחרים דמה לי דמים אלו מה לי אחרים וכיון דליכא מצות פדי' תו אינו בעלים וליכא ידיעת בעלים ושפיר מה"ת אינו בטל:

בעזה"י. מפתח עניינים הכלליים אשר בכרך זה עפ"י מדר האלפ"א בית"א. אות א אוכל הנבלע אי בטל מתורת אוכל, אות כ"א. אוכל, קמח הניתן במלוגמא ויין הניתן בקילור אי בטילים מתורת אוכל ומשקה, אות כ"ב. אוכל אי איסור מפקיע שם אוכל, אות נ"ג. אכילה ע"י חיבור לדבר אחר אי חשיב אכילה, אות ס"ו. אות ב בהמה בחיי' לאיברים עומדת, אות ג'. בוצינא טב מקרא. אות ח'. ב' קדושות שישנם בדבר אחד אי מתחברות להעשות קדושה אחת, אות י"ג. בדיקת חמץ, אות נ"א. אות ג גזל, גרם גזל אי חשוב גזל, אות ז'. גליל, מה ששייך לגליל העיר, אות ל"ג. אות ד ומאי דהיתר פעם אי שייך שיאסר אח"כ, אות כ"ד דבר שהוא ספק אם בא מאיסור או מהיתיר וההיתיר הוא בזול יותר אם זה הוכחה שבא מהיתיר. אות ל"ב. דימוע, אי תלוי בחיוב חומש ר"ל דרק תרומה דיש לה קדושה להתחייב עלי' חומש הוא דמדמעת, אות ס"ב. אות ה הלל דשחיטת פסח, מה מקורו, אות ט'. השבת אבידה, אם יש מצות השבת אבידה בממון שאין לו תובעין, אות י"ט. המשכת דרבנן, אות כ"ג. היתיר אי בטל באיסור, אות ס"ה. הקדש, אי חשיב הגבוה בעלים או הוא רק כהפקר האסור לכל, אות ע"ב. הקדש, אי יש למקדיש זכות בעלים בהקדש, אות ע"ג. אות ח חיישינן, אי מצינו תיבת חיישינן להקל, אות כ"ז חזקה, אי הוי בתרי זימני או בג', אות כ"ט. חטא כדי שיזכה חבירך אי אמרי' אות נז'. חמותו סתם אי גם חמותו מן האירוסין בכלל, אות מ"ד. חזקה כשרות, אי יש אדבר שאינו מעכב. אות ס"א.