גליוני הש"ס נזיקין רעג

ה"ז (י"ד א') גדיי' קורין אותו גלייא, נ"ב ע' תוס' פסחים קי"ט א' דלמ"ד מתחלפת בדל"ד ע"ש ועמ"ש על הגליון בירושלמי ברכות פ"ב ה"ג ד"ה כיון שהי' מגיע כו' ועוד שם פ"ו ה"א ד"ה מהו בל עליך

ה"י (ט"ו א') רש"א סתמן עובדין לצורה ואינן עובדין לאשי ורבנן אמרי סתמן עובדין לצורה ולאילן (כצ"ל) ואח"כ מתחיל מאמר בפ"ע וקשיא כו' היינו דהירושלמי מקשה דנהי דר"ש חולק על החכמים להקל מ"מ לא הי' לו לעשות מעשה בפועל להקל נגד החכמים החולקים עליו ונשאר הירושלמי בקושי' ויש כזה סוגי' ערוכה בירושלמי ברכות פ"א ה"א פיסקא מעשה שבאו בניו כו' ע"ש דפריך ור"ג פליג על רבנן ועבד עובדא כוותי' בתמי' [ותיבות "כיוצא בו" דכאן עניינם ממש כתיבת "כוותי'"] וע"ש דמייתי מהך דספיחי שביעית דר' שמעון פליג על רבנן ולא עבד עובדא כוותי' ע"ש כולה סוגי' וע' ירושלמי פסחים פ"ז ה"ב דמקשה ג"כ ר' גמליאל חלוק על חכמים ועושה הלכה כיוצא בו ונשאר ג"כ בקושי' וכמש"ש בגליון והפני משה כאן במחכת"ה לא די שנשתבש בפירוש רק עוד מקשה קושי' על הריטב"א במראה הפנים ד"ה איזהו שלא העתיק יותר ויפה עשה שלא העתיק יותר כי הך וקשיא כו' אין לו עניין כלל אל הקדום והוא קושי' בפ"ע כנ"ל

פרק ד' ה"א (ט"ז א') ויכרעו אפים כו' עד חסדו על ישראל נ"ב ירושלמי יומא פ"ג ה"ג ע"ש

ה"ד (י"ז א') ומניין ליתן כו', נ"ב ע' ירושלמי ערלה פ"א ה"ב היא שביר' היא נתיצה

הי"א (י"ט א') בתוך לפישוט ידים (כצ"ל) וע' שיעור פישוט ידים בירושלמי ב"מ פ"י ה"ו דבית ר' ינאי אמרי כו'

פרק ה' ה"א (כ' א') הי' עושה עמו בטובת הנאה כו', נ"ב פי' שעשה עם העכו"ם בחנם אלא שהעכו"ם יחזיק לו טובה והי' ה"א דהחזקת הטובה על כרחך לא תהי' כפי שיווי השכר דא"כ לא ירויח כלום וא"כ ה"א דאין למשכן מנכסיו רק פחות מכדי שכרו קמ"ל דממשכנין עד כדי שכרו והיינו משום דאפשר שהעכו"ם יחזיק לו טובה באמת כפי שכרו ואף שלא ירויח כלום, הי' עושה עמו חצי יום באיסור וחצי יום בהיתיר ונתן לו העכו"ם ב' סלעים לדמיון עבור כל היום ואין מבורר איזה סלע הוא עבור חצי האסור ואיזה עבור חצי ההיתר יש ללמדו מבריתא דתני' הי' מוכר חולין כו' היינו שהי' לו לדמיון ככר של מע"ש וככר של חולין ומכר שניהם יחד לאיש עבור ב' סלעים דהמעשר תופס דמיו ונמצא דאחד מב' הסלעים נתפש בקדושת מע"ש והב' חולין ואין ידוע איזהו המעשר ואיזהו החולין אזי הדין דאמרי' ברירה ואיזה שירצה חולין יעשה ואיזה שירצה שני יעשה, כך שנינו בבריתא והכא ג"כ כן דיכול לברר אחד מב' הסלעים עבור חצי האיסור ויחזיקו באיסור והסלע הב' יחזיקו בהיתיר ומ"ש אח"ז נישמעינה מן הדא כו' לא קאי עוד אהך דהי' עושה עמו כו' רק קאי לפשוט איזה איבעי' אחרת וחסירה האיבעי' מהירושלמי

ה"ג (ב') מה את עביד לה כו', נ"ב עמ"ש על הגליון הי"ג ד"ה ומודה רשב"ג

ה"ד (כ"א ב') ר' יוסי בעי מעתה לא נחוש כו', נ"ב ירושלמי שביעית פ"ו ה"א

הי"ג (כ"ג ב') ומודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור כו'. נ"ב ע' פני משה דהיין מכשיר להתבשיל כו' וצע"ג מירושלמי שבועות פ"ג ה"ב אם בטועם טעם יין לתבשיל והלא הטעם לפגם וגם לעיל הלכה ג' מה את עביד לה כיין ביין או כיין לתבשיל נ' דצ"ל אח"ז אין תעבדינה כיין ביין דברי הכל אסור ואין תעבדינה כיין לתבשיל מחלוקת ר"מ וחכמים [והוא בחילוף ממש"כ דכמש"ש אין לו שום מובן כלל] והיינו דיין לתבשיל הוא נותן טעם לפגם ותלוי בפלוגתא דר"מ וחכמים אי נוטל"פ אסור או שרי ואולם י"ל דמשם אין ראי' דשם י"ל הכוונה מה את עביד לה ליי"נ ע"ג ענבים ובוקעות כיין ביין כו' והיינו דפשיטא לי' דיין ע"ג ענבים מבוקעות הוא נוטל"פ ומספקא לי' אי יין וענבים חשוב מין במינו והוי כמו ביין דהוא בכל שהוא וע"כ אף דנוטל"פ מ"מ אסור דגם בנוטל"פ משהו מיהא איכא או חשוב מבשא"מ כיין לתבשיל ואזי תלוי בפלוגתא דר"מ ורבנן אי נוטל"פ אסור או לא ויוכל להיות דיין בתבשיל באמת אינו נוטל"פ והש"ס נקיט לי' רק לדמיון מבשא"מ ודו"ק: ירושלמי הוריות

פרק א ה"ג (ד' א') ר' בון כו' בעי כזית היום וכשני זיתים למחר, נ"ב פי' דהב"ד הורו דמתחיל היתיר אכילת תלב עם הזמן בכל פעם יותר היינו דהיום מותר לאכול כזית ולמחר ב' זיתים ולמחרת מחר ג' [וזה לא הוצרך הירושלמי לפרש עוד דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל] וכן כסדר עד שיהי' יום שיהי' מותר אכילת חלב כל כך שאין אדם יכול לאכול יותר ביום נמצא דמאז יהי' היתיר אכילת חלב לגמרי ויהי' אז עקירת כל הגוף ואכלו הציבור על פיהם היום או למחר כו' או לא מי אמרי' דכיון דהיום מתירין רק כזית אבל ב' זיתים אסור הו"ל רק ביטול מקצת וחייבין או דילמא כיון דהוראה אחת היא והיא היא מתיימת בהיתיר חלב לגמרי חשיבא כל ההוראה עקירת כל הגוף ואינה הוראה ופטורין

ה"ו (ה' א') רמ"א כל השבטים קרוין קהל רי"א כל שבט ושבט קרוי קהל, נ"ב נזכר מזה בירושלמי ברכות פ"ט ה"א

פרק ב' ה"ו (ז' ב') מביאה, נ"ב צ"ל מעידה

פרק ג' ה"ד (י"ב א') הי' שם פר ע"ז ושעיר הבא עמו וחטאת אחרת כו', נ"ב כזה ספק בקדימות הסותרות איך לעשות בירושלמי ברכות פ"ח ה"א וקשיא על דב"ש כו' וקשיא על דב"ה כו' עמש"ש בגליון ד"ה וקשיא

ה"ה (ב') כד דמך ר' סימון כו' עד עא כו', נ"ב ירושלמי ברכות פ"ב ה"ח: