גליוני הש"ס נזיקין רסב

ב"ב קל"ג ב' ד"ה הכניס אחד וד"ה איכא דאמרי דגם מאב לבן הוא כן דמצוה דאב גוררת שיעשה גם הבן מצוה דוגמתה וכן להיפוך עש"ה

שם ששכר מצוה מצוה ושכר עביר' עביר', נ"ב במהרי"ו סי' קצ"א פי' דשכר שנותנין על המלוות בעוה"ז הוא כדי שיהי' האדם שליו ושקט לקיום המצוות ולהיפוך עונשי עביר' בעוה"ז הוא כדי שיהי' טרוד ומצטער ולא יהי' ספוק בידו לקיים המצוות כעניין אם ללצים הוא יליץ, תנה עון על עונם. עש"ה שכן כוונתו

י"ז א' כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות, נ"ב דגופו הוא כמו ס"ת כדאמרי' בשבת ק"ה ב' דיציאת נשמה מן הגוף דומה לס"ת שנשרף וע"כ מדה כנגד מדה המכבד את התירה גופו מכובד כו', שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' יו"ד

שם כשלך, נ"ב בשאלתות פ' קדושים איתא ככבוד חבירך

שם ומורא רבך כמורא שמים, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' כ"ב דמשמעות דבריו דלאו דווקא ברבו הלומד עמו תורה רק גם במשרת דעלמא אצל בעה"ב ג"כ נאמר הך דמורא רבך כמורא שמים עש"ה ואינו נ' וע' פסחים ק"ח א' דמשמע להדיא איפכא

שם ב' מכל חיי העוה"ב, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רנ"א

י"ח א' ארבע מדות כו', נ"ב מעין דוגמא ב"מ ע' א' ת"ר קרוב לשכר ורחוק להפסד כו' אלא דנחשבו שם ד' דברים והמדות רק ג' רשע, חסיד, מידת כל אדם עש"ה

שם ב' כל מי שיש בו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם כו' ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם כו', נ"ב משמע דבלעם הוא התנגדות אברהם וכך משמע בסנהדרין ק"ה ב' אהבה מבטלת שורה של גדולה מאברהם שנא' וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו שנאה מבטלת שורה של גדולה מבלעם שנא' ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו ומשמע ג"כ כנ"ל דבלעם הוא הלעומת של אברהם

שם הוי עז כנמר כו', נ"ב ע' שו"ח הלכות קטנות ח"ב סי' ג'

שם הוא הי' אומר עז פנים כו' יהי רצון כו' נ"ב בשו"ת רד"ך בית כ"ד כ' וז"ל באתי להעיז פני אצל פני כ"ת כי תורה היא וללמוד אני צריך וסמכתי על הא דתנן באבות עז פנים לגיהנם ובושת פנים לג"ע י"ר שתבנה עירך ותשיב עבודת בה"מ במקומה עכ"ל המשנה וי"ל מה עניין בניין העיר אצל עז פנים כו' אלא משום דבלימוד הוא להיפוך שצריך להעיז פנים דלא הביישן למד כו' ולעתיד תמלא הארץ דעה ולא נצטרך העזות אפי' בתורה ולכן משום דקאמר עז פנים לגיהנם והנה בתורה צריך עזות פנים קאמר בתר הכי י"ר שתבנה עירך כו' ואז יתבטל העזות מכל וכל עכ"ל

י"ט א' בן שמונה עשרה לחופה, נ"ב ע' קידושין ל' א' אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי ואמרה לה מתמני סרי עד עשרים וארבעה כתנאי חנוך לנער על פי דרכו ר' יהודה ור' נחמי' חד אמר משיתסר כו' וחד אמר מתמני סרי כו' וברש"י אדידך על צואר דבריך בשעה שעוד ידך תקיפה עליו הוי זהיר ללמדו תוכחות ואיזה זמנו משיתסר כו' בציר משיתסר אין בו דעת לקבל, תוכחות כל כך כו' עכ"ל ומבואר דשלימות הדעת בא רק משיתסר למ"ד משיתסר כו' וא"כ ה"ה למ"ד מתמני סרי בא רק מתמני סרי וע"כ י"ל דיהודה בן תימא דכאן ס"ל ג"כ כמ"ד מתמני סרי דאז הוא שבא שלימות הדעת וע"כ לפי שהזווג נקרא דעת כמ"ש והאדם ידע את חוה אשתו ואיש לא ידעה [וכן בל' משנה ביבמות ע' א' ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא] לכן בן י"ח לחופה וע"ע ש"ע יו"ד סי' א' סעי' ה' ההג"ה ויש מחמירין שלא ליתן קבלה למי שהוא פחות מבן י"ח שנה דאז גברא בר דעת הוא ויודע ליזהר עכ"ל והוא כנ"ל דשלימות הדעת בא רק בי"ח וע"ע מ"ש בגליון ר"ה י"ח א'

שם בן עשרים לרדוף, נ"ב בחזקוני פ' במדבר. עה"כ מבן עשרים שנה ומעלה לפי שבאותו זמן ראוין לצאת ולבוא בצבא המלחמה ומכאן אמרו רבותינו בן עשרים לרדוף עכ"ל

שם בן שבעים לשיבה,. נ"ב הוזכר ב"ב ע"ה א' ואין שיבה פחותה משבעים

שם המכיר את מקומו, נ"ב כל' זה סנהדרין ל"ז א' במשנה כל אחד ואחד מכיר את מקומו: