גליוני הש"ס נזיקין רמח

מ"א

א' מאי איכא בין שבועה דאוריתא לשבועה דרבנן, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קנ"א ולכאורה בשבועה דרבנן כיון דמה"ת כבר נפטר ואין עליו דין עוד א"כ מה שהב"ד משביעין אותו מקיימין בזה רק מצות דין דרבנן ומשא"כ החייב מה"ת הם מקיימים בו מצות דין מה"ת בהשביעם אותו וא"כ ה"ל כמי שיש לפניו לעשות ב' מצוות אחת דאורייתא ואחת דרבנן דוודאי יש לו להקדים לקיים הדאוריתא וא"כ ה"נ מפאת מצות הב"ד לעשות דין יש להם להשביע תחלה את המחויב מה"ת ואולם לגמ' ברכות ו' א' דדינא נמי היינו תורה בטל טעם הנ"ל דלעניין ת"ת פשוט דהלומד דיני נר חנוכה דהיא מצוה דרבנן מקיים מצות ת"ת בשוה מה"ת כלומר דיני שבת וכדומה

שם אלא לא מיזדקקינן לי' לדיני', נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' פ"ה

שם רש"י ד"ה נקטי' לכובסי' כו' כל דבר התלוי במחובר קרי לי' כובסא כדאמר אזיל גרמא ומחיא לכובסא ואתר תמרי באלו הן הגוזלין עכ"ל, נ"ב וכזה עוד מקמי הכי בשבת ס"ז א' כמאן תלינן כובסי בדיקלא כו'

שם תוד"ה ולמר כ' וכן בתשובת רבינו גרשון כו' נ"ב ע' גוף תשובת ר"ג בארוכה בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' רס"ד וע"ש ראי' בשם רבינו ברוך ממגנ"ץ דתלמודא סובר דבדאוריתא לא מפכינן שבועה מדפריך לקמן מ"ג ב' ותיפוק לי' דשבועה גבי מלוה היא וקשה דלמא אצטריך טעמא דשמא יוציא הלה את הפקדון לשלא יוכל להפך אלא לאו ש"מ דסוגי' דתלמודא סובר דאין מהפכין בדאוריתא דשם איירי בשבועת מודה במקצת ועש"ה בכל התשובה

שם ב' כל האומר כו' נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת מהר"ם פאדווה סי ל"ב וע"ע שו"ת הרא"ש כלל א' אות ח' בסופו עש"ה וע"ע שם כלל ק"ז אות ו' ד"ה ועתה אני צריך לברר

שם כל מלתא דלא רמי' כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הרא"ש כלל נ"ט אות א' ויש לחלק בין בע"ד לעד דעדות מסורה לזריזים פסחים י"ב ב' ואולם לפירש"י שם רק בעדות ד"נ אמרי' הכי ע"ש ושוב ראיתי בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' א' ד"ה עוד ראיתי שהתיר אשה זו ספק ג"כ שחילק בזה בין בע"ד לעדים וע"ש דלא ברירא לי' מילתא כ"כ וע"ע שו"ת הריב"ש סי' מ"ז וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רי"א דהביא בשם פיר"ח דפי' דהכוונה כאן על העדים דכיון דלא רמיא עלייהו לאו אדעתיהו ודילמא שכחו ועש"ה מש"ש בזה ליישב דלא תיקשי מהך דכתובות כ' ב' דמשמע דאפי' לא רמיא עליהו מ"מ דכירי מילתא עד שתין שנין עש"ה וע' תבואות שור סי' י"ח סקכ"ט עש"ה

מ"ג א' מי שהפקדון אצלו כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ח' אות י"ב וע' ליקוטי דינים שבסוף המהרי"ל דדיקדק מכאן מדקרי תנא למשכון פקדון דהנודר שלא לקבל פקדונות אסור להלוות ישראל על משכון עכ"ל ומ"ש ישראל צע"ק דלכאורה גם לעכו"ם אסור לו להלוות ולקבל ממנו פקדונות

מ"ד ב' ושכנגדו חשוד כו', נ"ב היכא שאין מוחזק אצלינו בחשוד רק שהתובע אמר שהוא חשוד אז נפטר הנתבע מכל וכל כיון דממון אינו חייב ושבועה נמי אין לחייבו אחרי שהודה התובע שהוא חשוד, שו"ת הר"י מגא"ש סי' קנ"ז וע"ע שם סי' פ"ב עש"ה

מ"ה א' לא שיאמר לו כתוב על פנקסי כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ק"ג אות ב'

שם ב' תוד"ה אי כ' אע"ג דאין שייך כאן אא"ב כו', נ"ב שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף קל"ו

מ"ו א' עביד איניש דגזים ולא עביד, נ"ב ע' אריכות במהרי"ק שירש קפ"ה וע' שו"ת חות יאיר סי' ס"ה ועמ"ש על הגליון קידושין ע"ב א' וע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף שו"ת מהרי"ו דס"ד ע"ב דפוס קאפוסט ד"ה דין אדם שמגזם כו' וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ב וע' שו"ת מים עמוקים להמזרחי ז"ל סי' א' ד"ה תשובה נ"ל לענ"ד דהא לא צריכא דמילתא דפשיטא הוא כו' עש"ה וע' מרדכי פ' הגוזל בתרא רמז קפ"ח וע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' ק"ג וסי' שס"ז וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קפ"ז

שם ב' ודילמא אחר עביד לי', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קי"ג

שם אבל שבועת ביטוי כו', נ"ב ע' רש"י ותוס' וע' שו"ת הרא"ש כלל י' אות ב' עש"ה ולדעת רש"י כאן לכאורה הי' צריך לישבע דאין לומר הרי כבר נשבע ואם תחוש לו למשקר גם עתה ישבע לשקר דז"א דשבועה הראשונה הרי הית' שבועת ביטוי ויוכל להיות שרצה לעבור עלי' אח"כ ועכ"ז עתה שיצטרך לישבע שפטרתו וזהו שבועה דלשעבר שבועה כזאת לא ישבע לשקר ואך יש לדון שם עוד מטעם אחר דאין להשביעו אם יצא כבר בטענה שהאשה פטרתו שהרי כשנחייבהו שבועה עתה אפי' יודה ויאמר שלא פטרתו ג"כ אינו נאמן דאין אדם משים עצמו רשע לומר שעבר כבר על השבועה וא"כ אין תועלת במה שנחייבהו שבועה ויש לדבר הרבה בזה ואכ"מ

מ"ז א' וכל המחויב כו', נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' י"ב כ' דבחידושיו האריך להוכיח דמשאיל"מ הוא רק דרבנן ע"ש

שם ב' שניהן נשבעין ונוטלין כו', נ"ב אע"ג דפועליו טובא הוו מ"מ אמר שניהן משום דכל הפועלים דינם בחד דאין צריכים לישבע כולם רק אחד מהם נשבע עבור כולם, ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתנ"ט בסוף התשובה

מ"ח א' ממאן אילימא מלוה כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קמ"ג עש"ה

שם יפה כח הבן מכח האב, נ"ב כעין זה ביבמות ס"ט ב' נמצא כחו של בן גדול משל אב

שם ב' הבו דלא לוסיף עלה, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם פאדווה סי' כ"ב וע' שו"ת הרא"ש כלל נ"ד אות א' וע' שו"ת הר"ן סי' ל"א אות ה' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' ק"ס וע"ע שו"ת הרא"ש כלל פ"ו אות י"ד דהך דהבו דלא לוסיף דכאן היינו דלגבי להוסיף קיי"ל דהלכתא דלא כרב ושמואל עש"ה וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקע"ד מש"ש בשם ר"ת דלא שייך מעמד שלשתן בעכו"ם דכיון דהלכתא בלא טעמא הוא הבו דלא לוסיף עלה ע"ש וכ"ה בשו"ת מהר"י ברונא סי' ק"ס בשם המרדכי ע"ש וכזה בשו"ת שבות יעקב סי' קי"א וע"ע שו"ת הריב"ש סי' קס"ט וע"ע שם סי' ק"ח וע"ע ש"ך חו"מ סי' שנ"ו סק"ו וע"ע שו"ת תה"ד ח"ב סי' רס"ז מש"ש ובחילוק כל דהו אמרי' הבו דלא לוסיף עלה ע"ש וע"ע שו"ת