גליוני הש"ס נזיקין רמא

בשוגג ושם ח' א' ד"ה גילוי עריות דסתם סוגי' שם כר' חנניא בן גמליאל ועש"ה ועמ"ש בגליון מנחות פ"ב א'

שם דלא חזינן לא מחזקינן, נ"ב דוגמתו חולין נ"ו ב' אחזוקי ריעותא לא מחזקי' וע"ע שם מ"ח ב' רש"י ד"ה סמפונא נקט ואתא וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ק"ז

שם שלמה נמי כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף נ"ט וע' שו"ת מהרי"ל סי' צ' עש"ה

כ"ד א' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תתי"ז

שם בא דוד והעמידן כו', נ"ב ע' ס' בית אלקי"ם להמבי"ט פרק ל"ה

שם מואס בבצע מעשקות כגון ר' ישמעאל בן אלישא, נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית כ"ו חדר א'

שם דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתק כגון ר"א ברבי שמעון, נ"ב ע' רש"י דפי' דמדנענש ע"ז מכלל שהי' זהיר בו וקצ"ע דא"כ מדוע לא מייתי הש"ס דמיון לזה עוד מקודם ר"א בר"ש ע' רש"י סנהדרין מ"ד ב' ד"ה דבעיא מכסא ע"ש כ' אבל פעם אחת שמעתי בגנות תלמידי חכמים ולא מחיתי ולכך נענשתי עש"ה ומעשה דשם הי' עוד בימי שמעון בן שטח דקדום טומא לראב"ש וצע"ק

שם והתחילו בוכין ור"ע משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים,. נ"ב כל' זה סנהדרין ק"א א'

שם רש"י ד"ה נבזה בעיניו נמאס כ' הנמאס להקב"ה. נבזה הוא בעיניו כו', נ"ב ע' רש"י סנהדרין מ"ז א' ד"ה על מטה של חבלים פי' הך דנבזה בעיניו נמאס באופן אחר ממה שפי' כאן עש"ה

שם ב' תוד"ה באורי' כ' וקשה דהא בכל המקרא כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' פ"ח: שבועות

ב' ב' הי' ר"ש אומר, נ"ב כזה במנחות צ"ב ב' שהי' ר"ש אומר ובר"ה ד' א' וכן הי' רשב"י אומר וע"ש בגליון הגרע"א ז"ל ומה שציינתי שם בגליון

ו' א' שאינו בקי בהן ובשמותיהן, נ"ב כל' זה חולין ס"ב א'

שם ב' שמכבנין בו למילת, נ"ב גי' השאלתות פ' מצורע שמלבנין אותו למילת וע' רש"י כאן ד"ה מכבנין ומה שהביא מהך דתינתן כבנתי לבתי דגיטין י"ד חידוש שלא הביאו ג"כ משבת ס"ב א' מאי כולאר מכבנתא דפי' שם רש"י ג"כ נושקא"ה ע"ש וע' תוס' ב"ב קנ"ו ב' ד"ה כבינתי ומה שהביאו שם בשם הערוך כן הוא ג"כ ברי"ף שבת שם ס"ב ע"ש דפי' מכבנתא מידי דמקיף לרישא והביא שם ג"כ הך דיומא והכהנים מוקפין ועומדין כמין כוליאר וע"ש בתוס' דהביאו הך דיומא בשינוי נוסחא מן הרי"ף

ז' ב' תוד"ה אי כ' וא"ת ונוקי כו', נ"ב ע' שו"ת לחמי תודה למהר"י באסאן ז"ל סי' י"ז

ח' א' לאישתרויי בקהל, נ"ב ע' גליון הרי"פ ז"ל וע' רש"י מנחות צ"א ב' ד"ה ה"מ וע' שו"ת חיים שאל סי' ק"א אות ב'

שם ב' א"ר זירא לומר כו' עד להגן עליו מן היסורים, נ"ב ככל זה בכריתות כ"ו ב' לעניין אשם תלוי

י' א' א"ר יונה א"ק אלה תעשו לד' במועדיכם הוקשו כל המועדים זל"ז, נ"ב דוגמתו יבמות ח' א' דא"ר יונה כו' א"ק כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה הוקשו כל העריות זל"ז ע"ש ברש"י

שם ב' שאני קטורת דקדושת דמים הוא, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרצ"ז ומש"ש דכיון דאין הקטורת בא לכפר על עון לית בי' קדוה"ג צע"ג דא"כ אשם נזיר ומצורע ומנחת העומר וקנאות דג"כ אינם באים לכפר רק להכשיר ולהתיר ולברר עון וכן תודה ושלמים דג"כ אינם באים לכפרה הי' ראוי שלא יהי' בהם ג"כ קדוה"ג וזה מופרך מכולי' הש"ס וכן מש"ש דכיון דבא מתרומת הלשכה ראוי שיהי' בו קדוה"ג מפאת זה ג"כ צ"ע דמעות תרומת הלשכה ניתנים גם לדברים דלא שייך בהו קדושה כלל כמבקרי מומין ודכותייהו הנחשבים בכתובות ק"ו א' וב' וע' רש"י לקמן ט"ו ב' ד"ה בשחיטת כבשים הוא דמיקדשי דכ' אעפ"י שבאים מתרומת הלשכה קדושת דמים היא זו כו' וכן הוא במקומות אין מספר וע"ש ברדב"ז עוד חידוש דאע"ג דקטורת צריך כלי אפשר שאין הכלי מעכב עש"ה ואולם הטעם האחרון שנתן שם דמתוך שקדושת הקטורת דקה ופנימית יותר מכל הקרבנות שהרי לא הי' קרב בהזבח הפנימי רק הוא לכן אדרבה לא הית' קדושה קדוה"ג עד שעת מצותה דהיא הקטרתה דאין ראוי להשהות קדושה פנימיית כזאת ומה גם זמן ארוך כזה שהי' נעשה משנה לשנה וע"כ אין ראוי שיתקדש רק בעשות מצותו מיד לא שיושהה בקדושתו עש"ה הוא טעם מסתבר מאוד

שם תוד"ה מותר כ' ומיהו הא דתני' כו' ובפיטום הקטורת הכתוב במחזורים כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקס"ט

י"א ב' דלא שכיחי, נ"ב פי' דכיון דלא שכיח לא אסקו ב"ד אדעתיהו להתנות עליו ע' תוס', ד"ה אי הכי וד"ה ר' שמעון וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' צ"ה אריכות בעניין זה אי מידי דלא שכיח לא מסיק איניש אדעתי' להתנות עליו ע"ש ויכוח בזה עם חכם אחד וחידוש שלא הביאו כלל מכאן וע'