גליוני הש"ס נשים נ

שם תוד"ה הרי כ' מדנקט בני זה וכהן הוא כו', נ"ב דוגמא לזה דקדקו התוס' על אות וא"ו במנחות מ' ב' ד"ה תכלת וע"ע לקמן ע"ט א' ד"ה עשאום

כ"ו א' זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא, נ"ב כל' זה סנהדרין נ"ב ב'

שם ונפק עלי' קלא דבן גרושה כו' ואחתיני', נ"ב ע' רש"י דכ' ואחתיני' כו' עד שיבדקו כו' שמעלה היא לכהונה וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קס"ו מש"ש ואעפ"י שזה בחזקת כשר הי' ואין פוסלים אותו בקלא בעלמא (שיצא עליו שעבר על החרם והשבועה ע"ש) מ"מ מיחש חיישי' לי' ואפי' דאיתתא מפקינן מנטען בדבר מכוער וקלא דלא פסיק כ"ש זה דבקלא דלא פסיק אין מוסרין לו שבועה וכ"ש דלא מפקינן ממונא אפומי' כו' עש"ה ונ' דלפי"ז אפי' שלא מטעם מעלת כהונה ג"כ הי' ראוי להורידו עד שיבדקו וגם הי' ראוי שיואיל הקול לבלי לתת לו מתנות כהונה דהוי ג"כ כמו הוצאת ממון מן השבט ודו"ק וע' ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ח ותפשין בר נש בשוקא ומבזין לי' ע"ש דאין לתפוש אדם להושיבו בבית האסורים ולבזותו משום קול בעלמא עש"ה בפני משה

שם ואתא ע"א ואמר ידענא בי' דכהן הוא ואסקיני', נ"ב בשו"ת מהרי"ו סי' פ"ח דן מכאן אלעלמא דע"א נאמן נגד קול וע"ש לשונו שהביא גמ' דכאן וכ' אלמא דע"א מהימן מדאוריתא נגד קול כו' וכ"כ עוד שם בתשובה זאת וז"ל אבל לבטולי קלא דע"א מהימן מדאוריתא אפי' בדוכתא אחריתי כגון גבי כהן דנפק עלי' קלא דבן גרושה הוא דמהימן ע"א לבטולי קלא כו' עכ"ל ומשמע מתיבת דאוריתא שכ' דס"ל דחשש קול הוא דאורייתא

שם ב' האשה שנחבשה כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ב אותיות ה', ז', ח'

שם שהורהנה פירש"י נתמשכנה, נ"ב ע' תוספתא מע"ש פרק א' מע"ש אין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מהרהינין אותו כו' ע"ש דיש חילוק בין משכון להרהון וע' פסחים ל"א

שם תוד"ה אנן כ' ונ' לר"י כו' והכא בתרומה דרבנן הקילו, נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' מ"ד

כ"ז א' איכא דרמי לה מירמא, נ"ב כזה ב"ק ט"ז א' ב' זימני, ערכין כ"ז ב' ודוגמתו עוד ב"מ פ"א א' ור"ה כ"ז ב'

שם אם יש שם מחבואה אחת כו', נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ק"ג

שם אינה מחזקת אלא אחת מהו כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת רד"ך בית ח' חדר ט' י' וע' שו"ת מהרי"ל סי' ע"ב מש"ש ומה שכתבת אמאי לא מבטלינן חדא דבמחבא ברוב לא מיבעיא אי נימא דברי' הוי ולא בטלה מדאוריתא כדמוכח ריש ב"מ בתוס' אלא אפי' את"ל דלא הוי ברי' נראה דהוי קבוע דעל שעת האיסור דנין כדפי' התוס' פ"ק דכתובות ואותה שעה שנחבאה היתה קבוע ושוב לא תיבטל ועוד כיון דאיהי אמרה נחבאתי וברי לה אין כאן ספק לבטל דחברותי' אין נאמנות עלי' דנוגעות בדבר דכל חד אמרה נחבאתי כדי לטהר עצמה ולא דמי לנסקלין בנשרפין דב"ד מסופקין וצריכין לגמור הדין כפי הרוב אבל הכא נאמנת על עצמה והכהן סומך עלי' כיון דאין עד מכחישה כו' עכ"ל וכל דבריו דברי חידוש ויש לדון בם הרבה מאוד ואכ"מ

שם ב' מה לי לשקר במקום עדים לא אמרי', נ"ב ע' מסורת הש"ס וע"ע תוי"ט פאה פ"ח מ"ג ד"ה ואין נאמנין על הקמח ובשנות אלי' שם

שם דמרי בר איסק כו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' מ"ז וע"ע שו"ת הריב"ש סי' ק"ע הביא מהך דתרתי לא עבדי דכאן סמך למקומות שנהגו להשביע עדים ע"ש

שם ומיסתפנו מיני' דגברא אלמא הוא, נ"ב יל"ע היכא דאין הוא אלם רק יש לו בן או שאר קרוב אלם אי שייך לומר דמיסתפו כו' ובבן יש להסתפק יותר דיש לו נגיעה בדבר שהוא יורשו וע' שו"ת שארית יוסף סי' ע"ח דכ' בנידון כמו זה דבעי' הוא עצמו אלם משא"כ באביו או שאר קרוב אלם ואף דיש להם נגיעה בדבר וע"ש שהביא ראי' מגמ' ב"ב מ"ז א' דגזלן אין לו חזקה לפי שמתיראין ממנו למחות ואעפ"כ בן גזלן יש לו חזקה עש"ה

שם הכי דאיננא לך ולכלהו אלמי חברך, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהרי"ו סי' קמ"ט

שם המעון הזה, נ"ב כל' זה כריתות ח' א' במשנה וכ"ה א' במשנה

שם אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ט"ו וסי' קכ"ד

שם תנא ואעפ"כ ייחד כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם פאדווה סי' יו"ד

שם רש"י ד"ה לא תנשא כ' לפי שמכיר' ברמיזותיו וקריצותיו, נ"ב לשון הגמ' יבמות ק"ח ב'

כ"ח א' לא תדור עמו במבוי, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ב אות י"ג וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' כ"ב במי שקיבל ע"ע נידוי אם ידור עם אשתו פלונית דאסר לו ליכנס לביתה משום לך לך אמרין לנזירא כו' ומשום הרחק מן הכיעור ע"ש ויל"ע ג"כ אם מותר לו לדור עמה במבוי

שם ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רי"ט עש"ה וע' ס' בית מאיר מגילה דף כ' אהך דאמרו לו אין מביאין ראי' מן הקטן וע' ב"מ ט"ז ב' והוינא כבר שיתא כבר שבע ודכרנא דהוו מכרזי כו' ע"ש

שם ב' רש"י ד"ה החורש כ' ודילמא נגע כו' את עצם כשעורה, נ"ב בשאלתות פ' אמור וז"ל דבית הפרס היאך דנחרש טומאה דרבנן דילמא איכא עצם כשעורה א"נ דילמא פתיך בי' עפרא דבית הקברות עכ"ל

ל' א' איכא ביניהו בעולה לכ"ג, נ"ב ע' שיטה מקובצת בשם רבינו חננאל מ"ש וא"ת בביאה ראשונה נמי הויא חללה דמכי הערה בה איתסרא עלי' ובגמר ביאה משוי לה חללה ואין לו בה הוי' אח"כ י"ל חדא ביאה לא פלגינן שתאסור שני איסורין עכ"ל עש"ה וע' דוגמא לסברא זאת בתוס' נדה ל"ה א' ד"ה לעולם עש"ה וע"ע מעין דוגמא ר"ה כ"ז א' פסוקי תקיעתא מהדדי לא מפסקינן

שם הא בטלו להו, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ז אות א' ועוד שם אות ח' עש"ה

שם רש"י ד"ה בעולה לכ"ג כ' לא אשכחן תנא דאמר פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה אלא ר' אלעזר, נ"ב ע' סנהדרין נ"א ר' דמשמע לכאורה דגם ר"ש ס"ל כר' אלעזר הנ"ל וע' בזה בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שע"א

שם ב' דין ד' מיתות לא בטלו, נ"ב וה"נ דין מלקות לא בטלו ע' ח"א למהרש"א קידושין דף ע' ע"א ד"ה ושמא תאמר חלקו ע"ש בסה"ד

שם מי שנתחייב סקילה כו', נ"ב ע' תוס' וע' רש"י ב"מ פ"ג ב' שם ד"ה על נערה מאורסה וצ"ע דא"כ הול"ל כאן או נתלה וגוף דברי רש"י צ"ע דהתלי' בנסקלין הא אינו גוף עונש הסקילה ואיך יש בזה קיום הסקילה וגוף הך דמי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג כו' הוזכר ממנו גם בב"ב