גליוני הש"ס נשים קנח

במה קידשה דכיון דכלי שלה הוא אינו נותן לה דבר משא"כ סלע דרכו להתחלף שמחויב להחזירו מ"מ אין מחויב להחזיר סלע זו דייקא ויכול לתת לה סלע אחר וע"כ תו יכול לקדשה בסלע זו ויהא חייב לה עדיין החזרת סלע אחר וע' ירושלמי שביעית פ"י ה"ד שזהוב דרכו להשתנות ע"ש וע"ע ירושלמי דמאי פ"ו הלכה ח' תני רשבג"א אם החליף את המעה צריך לעשר א"ר יוסי הדא אמר כו' עש"ה

ה"ה (י"ט א') למה בגין דהוון מחמרין וקליל עליהון, נ"ב עמ"ש בגליון ירושלמי דמאי פ"ג ה"ב ד"ה ר' חגי

ה"ו (ב') אבל שחט הראשון לשמו והשני שלא לשמו, נ"ב פי' דזו שאילה דהירושלמי שואל אכה"ג מה דין השני מי אמרי' דכיון דשחט הראשון לשמו נעשה השני מיתר חטאת וכשר שלא לשמו א"ד רק באופן הקדום דשחט הראשון שלא לשמו הוא דכשר כיון דהי' ראוי אז להקריבו לשמו אבל בשחט הראשון לשמו דאין השני ראוי עוד ללשמו י"ל דפסול גם שלא לשמו וד"ז יש בו פלוגתא בזבחים קי"ד ב' אי דבר שאינו כשר לשמו כשר שלא לשמו ע"ש והוזכר גם במנחות מ"ז ב' ע"ש ונשאר הירושלמי כאן בזה באיבעי' דלא איפשיטא [והא דאמר אח"ז אם כיפר הראשון כו' נשתרבב לכאן אגררא דהך דשבועות פ"א ה"ה ואין לו שייכות לכאן כלל וכדשכיח כזה בירושלמי]

פרק ג' ה"ב (כ"ג א') קידש בתוך סימפון כו', נ"ב פי' המקדש ע"מ שיתן ר' זוז מכאן ועד ל' יום וקידשה שנית תוך ל' קידושין גמורים בלי תנאי אזי אף שעברו ל' ולא נתן מ"מ היא מקודשת מפאת קידושין השניים שהיו בלא תנאי, גירש פי' גירש מתוך סימפון היינו שקידשה ע"מ כו' וגירשה תוך ל' ס"ל לתלמידוי כו' דאף דעברו ל' ולא נתן מ"מ כיון דבשעת הגירושין עדיין לא נתבטל התנאי ותנאי מילתא אחריתי הוא לכן אז חל שם גירושין ויש שם נגיעת גירושין עכ"פ לאוסרה לכהן משום ריח הגט, מת בתוך סימפון היינו אם קידש ע"מ כו' ומת תוך ל' אף שידענו וודאי שלא יתן עוד מ"מ ס"ל לר' בא דאסורה להנשא במקום ייבום עד שיעברו ל' ויתבטל התנאי בפועל וכ"ז שלא עברו ל' חשיבא מקודשת ואסורה לינשא וע' ירושלמי גיטין פ"ז ה"ג מהו שתהא מותרת לינשא עש"ה

ה"ג (ב') אילו מ"ד בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסיי כו', נ"ב הוזכר מעין זה בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג אילו מאן דאמר פלן ברי יסב מקמת פלן ושאר נכסיי ירשו בני דילמא לא נסב עמהון

ה"ה (כ"ד א') תמן יש בידו לתלוש כו', נ"ב והוא כדאמר בבבלי דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי וע' ירושלמי מעשר שני פ"א ה"א ר' יודן בעי אמר לאשה משכי לי מעשר בהמה זה שתתקדשי לי בו לאחר שחיטה מאחר שיש בידו לשחוט מקודשת מכבר או לאחר שחיטה ע"ש וצ"ע דא"כ כאן נמי נימא דכיון דבידו לתלוש תחול התרומה למפרע במחובר ואי דאין חלות תרומה במחובר ה"נ אין חלות קידושין במעשר בהמה מחיים ויש לחלק בדברים ובאתי פה רק להעיר וגוף הך דאמר כאן דאומר ה"ז תרומה על המחוברין הללו לכשיתלשו מהני נזכר מזה גם בירושלמי חלה פ"ד ה"ב ר"ע מדמה לה לאומר ה"ז תרומה על פירות האלו לכשיתלשו ונתלשו

ה"ז (כ"ז א') אחת משדותי מכרתי כו', נ"ב ע' ירושלמי ב"ק פ"ח ה"ו ע"ש בפני משה ד"ה אנא הוא דטעית עש"ה דנידון דשם יש לו דמיון לדכאן

ה"ט (ב') משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים, נ"ב תיבות "ובן זומא" הם ט"ס וצריכים להמחק ע' משנה שלהי סוטה

פרק ד' ה"ב (כ"ט א') שלשה הן שהן נאמנין על אתר כי' נ"ב צ"ע מדוע לא חשיב נמי נאמנות אשה וקטן לומר מכאן יצא נחיל זה דנאמנין ג"כ רק על אתר ע' ירושלמי ב"ק פ"י ה"ב, והך דחי' הוזכר עוד בירושלמי שלהי יבמות עשו אותה כחי' שהיא נאמנת על אתר ע"ש

ה"ז (ל' ב') משם מה נכיי', נ"ב ע' ל' מה נכיי' בירושלמי ברכות פ"ט ה"ה פרוש מה הנכיי' עש"ה דהכוונה שם על ניכוי והפסד ונ' גם כאן הכוונה כן דכיון דכל הטבילה רק משום מה נכיי' היינו מה הוא מנכה ומפסיד אם טובל והטבילה רק לחומרא בעלמא דכיון שאין הפסד בדבר יש לו לטבול מהיות טוב אבל אין צריכה מדינא וע"כ לא חשוב מתקן ומותר לטבול בשבת [וע"ע כעין ל' מה נכיי' בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג כתי' ונשאתני ממצרים כו' יעקב כל הן דהוא "מה הוא מנכי" והפי' ג"כ מה הוא מפסיד ע"ש] והא דאמר מה עבד לה ר' אבוה פתר לה משום מה בכך הכוונה ג"כ דהטבילה רק משום מה בכך כלומר מה הפסד שיטבול אבל אינה צריכה מדינא וכל' זה בירושלמי יבמות פי"ו ה"ה או נימר משום מה בכך היינו דמה שחקר ר' טרפון אחרי עדותו הי' רק משום מה בכך איבל לא דבעי דרישה וחקירה מדינא עש"ה

הי"א [ל"א ב'] ר' יודן כו' עבד חדי מתניין הכן, נ"ב נ' דצ"ל עבר תחת עבד והיינו שהעביר מלמד אחד על כך היינו עבור שלא הית' אשתו עמו באותו מקום

ה"יב (ל"ב א') ומצמיח לי' פריטין, נ"ב צ"ל ומצמית תחת ומצמיח והפי' שהי' אוסף לו פרוטות וכזה בירושלמי סוכה פ"ה ה"א מיעול מצמתא קפלא היינו לאסוף הקהל וכפי' היפה מראה שם וכן בירושלמי פאה פ"ח ה"ו עד דהוא מצמיח להון פי' עד שמאסף אותם ע"ש וכזה הוא עוד בכ"ד בירושלמי ל' מצמית על אסיפה: תושלב"ע.