גליוני הש"ס מועד שלב

קכג) בעניין תחומין. ע' ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ג בראשונה לא היו זזין משם כו' חזרו ועשו אותם ככלי כו' שמותר לטלטלו בתוך ד"א וק' טובא מה הי' טעמם בראשונה ואין שום מ"ד וסברא בשום מקום לפי זכרוני דהיוצא חוץ לתחום לא יהי' לו ד' אמות וצ"ע

קכד) בעניין אי מותר לצאת חוץ לתחום לצורך מילה ביו"ט ב' של גליות, ע' ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ג מתניתא דר' ליעזר כו' ומדלא מוקי לה אפי' כרבנן וביו"ט ב' של גליות דנוהג תחומין ויצא למול את הקטן על כרחך דלרבנן אסור לצאת חוץ לתחום למול אפי' ביו"ט ב' של גליות

קכה) בעניין תורה ותפלה מה עדיף, הארכתי וע"ע ש"ס ר"ה פ"ק י"ח א' בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתורה ובירושלמי ר"ה פ"ב ה"ה אי' אבל מתכפר לו בתפלה ונ' דפליגי בהנ"ל דמ"ד דבבלי ס"ל דתורה עדיף ולכן דריש לי' אתורה ומ"ד דירושלמי ס"ל דתפלה עדיף

קכו) בעניין אחרי רבים להטות, אם רבים המורים כל אחד מטעם אחר מצטרפין, הארכתי בגליון חולין וברשימות וע' ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ה והן שיהו כולן מורין מטעם אחד כו' עש"ה

קכז בעניין עד זומם למפרע הוא נפסל, ע' ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ז והא תנינן מעשה שעברו כו' ע"ש דמדמי נמצא אח"כ זוממין לקידשו שלא בעדים ומשמע דסתם ירושלמי ס"ל דעד זומם למפרע הוא נפסל

קכח) בעניין הרכנת הראש, אי חשוב כדיבור ונחשב גילוי הכוונה בבירור כמו דיבור, כתבתי וע' ירושלמי ר"ה פ"ג ה"א בסופה "וארכינון בראשיהון וקיבלון"

קכט) בעניין יובל דאין משמט כספים, ע' תימה בזה בירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה דמבואר שם דיובל משמט כספים ע"ש בש"ק ד"ה והשמטת כספים

קל) בעניין מסייע אין בו ממש, קצ"ע מירושלמי ר"ה פ"ג ה"ו והוא שסתמו אבל אם לא סתמו כשר כו' וק' דא"כ השופר יכול והסתימ' לבדה הא א"א לתקוע על ידה וא"כ ה"ל הסתימ' רק מסייע ומסייע אין בו ממש ומדוע פסול ובאתי רק להעיר

קלא) בעניין ריחוק מקום, היכא דא"א לבוא ברגליו רק ע"י רכיבה בסוסים וכדומה אי אזלי' בתר הליכה ברגל או חשוב קרוב הואיל ואפשר לבוא ע"י סוסים [ועכשיו ע"י הבאהן וכדומה], נסתפקו האחרונים לעניין ביום השביעי בא ממקום קרוב מונה עמהן ממקום רחוק כו' דבבה"ג דתלוי בעשרה פרסאות מהלך אדם ליום היכא דרחוק יותר רק שיכול לבוא ע"י עגלה ובאהן וכדומה וע' פסחים צ"ד א' הי' עומד חוץ למודיעים ויכול ליכנס בסוסים ובפרדים כו' עש"ה וע' עוד דוגמא ירושלמי ר"ה פרק ד' ה"ב ר' יונה בעי הית' יכולה לבוא בעירובין ע"ש

קלב) בעניין ירושלים אי קרוי מקדש, ע' שירי קרבן בירושלמי ר"ה פ"ד ה"ב ד"ה ירושלים דבר תורה כו'

קלג) בעניין הקורא מכאן ואיליך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה, ע' ירושלמי ר"ה פרק ד' ה"ח הקשיבה רנתי זו רינון תורה האזינה תפלתי זו תפלה ע"ש בק"ע ומשמע משם דהא דהקורא מכאן ואיליך לא הפסיד כו' היינו רק אם קורא בשעה רביעית דהוא עדיין זמן תפלה אבל אחר שעה ד' דעבר זמן תפלה אין עוד זמן ק"ש כלל דאל"כ הא משכחת הרינה אחר התפלה ולמר הקדימה הכתוב עש"ה בק"ע ותבן: ב"ה. מפתחות הכרך הזה על סדר האלפא ביתא. אות א' אשם בן שנה והביא בן שתים, אות מ"ג. אונן. דאסור במע"ש ופסול לעבודה, אות נ"ז. כילת קדשים, אי צריך לאכול כזית או די שיהי' הקרבן נאכל אפי' ע"י הרבה בני אדם כל אחד פחות מכזית, אות ס"ב. אכילת בשר חי אי חשיב כדרך אכילתו ואי יוצאין בו ידי שמחת יו"ט, אות ע"ב. אכילת קדשים מעומד, אות צ'. אחרי רבים להטות, אות קכ"ו. אות ב' בדיבורי' איתעביד מעשה, אות ה'. בניין בית המקדש ועשיית בגדי כהונה, אי בעי עשי' לשמה, אות י"ח. ב' ראויות אי אמרי' כאחד, אות כ"ד. בפר ולא בדמו של פר, אות נ"ג. בל יראה, אות ס"ד. אות ד' דיחוי, אי שייך באכילת קדשים, אות ע"ד. דיעבד, אי מיקרי ראוי, אות ע"ו. דיחוי בדמים, אות פ"ח. דרשי' טעמא דקרא, אות ק"כ. אות ה' העלאה בחוץ, אות ז' הקדש טעות, אות ל"ח. היסח הדעת בקדשים, אות נ"א. הזאת שלישי ושביעי, אות נ"ח. היקיש, לפעמים קרינן למה מצינו היקיש, אות ע'. הורו ב"ד ועשו רוב ציבור על פיהם א' גם נשים במניין. אות ע"ז. הרחקה מצואה לדבר שבקדושה, אות ע"ט הקדש בד"ה חשוב מכיר' ולא הקדש מזבח, אות פ"ב. היקיש אי מקישין גוף הדבר או איכותו, אות פ"ה. הואיל ומקצתו ראוי, זבחים י"ב, אות פ"ו. השמר דעשה, אות ק"י. הרכנת הראש, אי חשיב דיבור, אות קכ"ח. הקורא מכאן ואיליך לא הפסיד, אות קל"ג. אות ז' ז' ימים דבהמה אי בעי' מעל"ע, אות קי"ב. אות ח' חביתין, אות י"ג. חולין בעזרה, אות מ"ו.