גליוני הש"ס מועד שכב

אינו מחשב להן שלא הוכשרו לא לאכילת אדם ולא כאכילת מזבח

פרק ז' ה"ב (י"ט ב') ר' חונה בשם ר' יוסף אתיא דר' לבי כב"ש כו', נ"ב ירושלמי נזיר פ"ז ה"א [ומש"ש תדיר קודם הוא ט"ס וצ"ל מקודש קודם כמו כאן]

שם (כ' א') ואית דבעי מימר על העוקמנים פי' עקמני הלב וכל' הבבלי פ' הרואה לא נבראו הרעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב. א"ר לוי ל"ב אמה הי' בו כו' פי' דכיון דמכפר על עקמומי הלב לכן הי' ל"ב אמה נגד לב ונ' דלכן ג"כ המזבח הי' ל"ב אמה על ל"ב אמה והיינו כמו שנקרא מזבח העולה ע"ש קרבן עולה שקרב עליו וא"כ זה עיקר עניינו וכנודע דהשם הוא תמיד על עיקר הדבר וע"כ כיון דעולה מכפרת על הרהור הלב כמבואר בירושלמי לקמן פ"ח ה"ז וע"כ ג"כ הי' ל"ב אמה נגד לב

פרק ח' ה"ז (כ"ב ב') ואין הב"ה רואה את הנולד נ"ב ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג: ירושלמי שקלים

פרק ג' ה"א (ה' ב') כל המשהא טיבלו, נ"ב פי' מלהפריש תרומות ומעשרות עובר פי' בבל תאחר וע' תוס' ר"ה ד' א' ד"ה ומעשרות עש"ה

פרק ד' ה"ב (ח' א') על שם מעלה הוא בפרה סילסול הוא בפרה, נ"ב כל' זה ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א, יומא פ"א ה"א

פרק ה' ה"ד (י"א א') הגע עצמך שזיווג, נ"ב כל' זה ירושלמי גיטין פ"ג ה"ב

פרק ו' ה"ב (י"ב ב') מי קטיפריסות הן, נ"ב ע' ל' קטפרס באהלות פרק ג' משנה ג' ובטהרות פ"ח משנה ח' ומשנה ט' ובירושלמי עירובין פ"ח ה"ט קטיפרס מבפנים כו' ובירושלמי פסחים פ"ב ה"ז שופכן במקום קטפרס [ובבבלי גיטין ע"ח ב' הית' ידה עשוי' כקטפרס]

פרק ז' ה"א (י"ד א') א"ר יסא כו', במראה מקומות ד"ה לעיל כו' נ"ב ובירושלמי עירובין פ"ו ה"ח: ירושלמי תענית

פרק א' ה"א (ח' ב') בעונתן הן חביבין כתחיית המתים, נ"ב זה ל' ברייתא והפי' דר"א אמר לר' יהושיע דכמו דמזכירין תחיית המתים ואין הכוונה על עתה רק על זמן הגאולה היינו שיחי' המתים בעונתו כך הזכרת גשמים ג"כ הכוונה שמוריד הגשמים בעונתו ולא שמוריד עתה בחג וכ"ה גם בבבלי ור' יהושיע דלא קיבל תשובה זו ס"ל לירושלמי דהוא משום דסברת ר' יהושיע דתחיית המתים דהיינו הגאולה אין לה זמן כלל רק תלוי' בתשובה והתשובה הרי זמנה תמיד דאם יעשו עתה תשובה עתה תהי' הגאולה היום אם בקולו תשמעון ולכן הקשה הירושלמי ע"ז מחלפה שיטתי' דר"א כו' היינו דהא מצינו להם בבריתא אחרת דסברותיהם להיפוך דר"א ס"ל דהגאולה תלוי' בתשובה ור' יהושיע ס"ל דאינה תלוי' בתשובה רק יש זמן לגאולה שבאותו זמן מוכרחת לבא אפי' לא יעשו תשובה אני ד' בעתה וגו' כי למועד מועדים וגו'

פרק ב' ה"א (ד' ב') ואתייא כיי דמר ר' שמואל כו', נ"ב ירושלמי מכות פ"ב ה"ו

שם ג"ד מבטלין את הגזיר' קשה כו' תפלה וצדקה ותשובה כו' עד וארפא את ארצם, נ"ב ירושלמי סנהדרין פ' חלק הלכה ב' אם ראית חלומות קשים כו' קפוץ לג' דברים ואת ניצול ואלו הן תפלה וצדקה ותשובה כו' עד וארפא את ארצם

ה"ו (ו' א') מפתח של פלמנטריא. נ"ב כל' זה ירושלמי ביצה פ"א ה"ז בסופה ומפתחא דפלמנטרין בידי'

ה"ח (שם) ואלי' מקריב כו', נ"ב ירושלמי מגילה פ"א הי"א בסופה

פרק ג' ה"ג (ח' א') והוון כל עמא אמרין איתון חמין פורין דשמש, נ"ב נ' דתחת פורין דשמש צ"ל פוריא השמר והפי' שמת הכותי והוליכו אותו במטה לבית הקברות והיו הכל רצים ואומרים בואו וראו מטת השמר היינו השמרוני כי הכותים הם שמרונים וע' ירושלמי ע"ז פ"ה ה"ד כהדא דר"ש בן לעזר אזל לחדא קריי' דשמריין כו' ע"ש ועוד שם פ"א ה"ב והדא טקסים דקיסרין מכיון דסוגייא שמריין כו' ע"ש דקורא לכותים בשם שמריין היינו שמרונים ויוכל להיות ג"כ דצ"ל כאן פוריא דשמריי והי' כתוב אות רי"ש קטנה [בתיבת דשמריי] והית' נראית כאות יו"ד ונמצאו כג' יודין זה אחר זה וטעה מעתיק לחשוב דהם אות שי"ן דבראשו ג' יודין ושחסר חיבורם למטה ותיקן זה ועשאם שי"ן ונמצאת המלה דשמש ומזה בא הטעות להיות נכתב דשמש תחת דשמריי

פרק ד' ה"ג (י"א ב') אית תניי תני ומחלף ר' אחא כו', נ"ב עמ"ש בגליון ירושלמי כלאים פ"ו ה"ג ד"ה תמן תנינן עש"ה

שם א"ר חיי' כו' ר' יוחנן מפקד כו', נ"ב ירושלמי ר"ה פ"ד ה"ד: ירושלמי מגילה

פרק א' ה"ד (ט"ז א') אלא כל המעות עד שלא ינתנו לגיזברין כו', נ"ב לקמן פרק ג' הלכה א' בסופה

ה"ז (י"ח א') איזהו נדר כו' עד אין איסור קל חל על איסור חמור, נ"ב ירושלמי ר"ה פרק א' הלכה א'

ה"ט (י"ט ב') אנשי ירושלים היו כותבין ירושלים ירושלימה כו', נ"ב פי' דירושלימה הוא כמו לירושלים [ע' קרבן עדה] והוא כמו שכותבין עתה בל"א צו וויען וכדומה

ה"י (כ' ב') עמך הייתי לא אמר כו', נ"ב דוגמתו לעיל ה"ד עמך הייתי ולא איתאמרת כו' ובירושלמי מועד קטן פרק ג'