גליוני הש"ס מועד שיח

דוגמתו בירושלמי שביעית פ"א ה"ב אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של בור

פרק ה' ה"ג (י"ח ב') הוא מצווה על שביתת בהמתו כמוהו שנא' למען ינוח שורך וחמורך כמוך, נ"ב כל' זה ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב

שם מאן דעבד טבאות, נ"ב כל' זה ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג, ביצה פ"א ה"ח, פ"ב ה"א, תרומות פ"ח ה"ג

ה"ד (י"ט א') ללמדך שכל מי שהוא ספיקה בידו למחות ואינו ממחה הקלקלה תלוי' בו, נ"ב כל' זה בירושלמי כתובות פי"ג ה"א

פרק ו' ה"א (ב') א"ר חזקי' אנא ידע רישא וסיפא, נ"ב כל' זה בירושלמי גיטין פ"ו ה"א ובירושלמי קידושין פ"ג הי"ב וע"ע ירושלמי נדרים פי"א הי"ב א"ר חגיי אבא ידע רישא וסיפא וע"ע ירושלמי שביעית פ"ו ה"ג א"ר יודא בן פזי אנא ידע ראשה וסופה

ה"ב (כ"א א') אפי' כן אמר לי' פוק חמי חד סיב וסמך עלוי נפק כו', נ"ב כזה ירושלמי מועד קטן פ"א ה"ט

שם על בני שהוא מתבעת, נ"ב כל' זה בירושלמי ע"ז פ"ה ה"ה והוא מתבעת

ה"ט (כ"ג א') גרמניא עבדי' דר' יודא נשייא כו' אתא כלב שוטה כו' שבקי' ואזיל לי' בתרי' כו', נ"ב הוזכר מזה בירושלמי יומא פ"ח ה"ה גרמני עבדי דר' יודן ניישא נשכו כלב שוטה כו' ומ"ש הק"ע כאן בפי' תיבת גרמני שהי' מבני אשכנז ע"ש ביומא דפי' עוד פירוש אחר וע"ע ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ט דהוזכר ג"כ גרמנא עבדי' דר' יודן נשייא הוי לי' תוכלא כו' ע"ש בפני משה

פרק ז' ה"א (כ"ד א') תני ר' זכיי קומי ר' יוחנן כו' א"ל ר' יוחנן בבליא עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת, נ"ב כל' זה ירושלמי יבמות פ"ח ה"ג [ומ"ש כאן ואיתברת הוא ט"ס וצ"ל ואיתבדת

שם ואין לא לתמוה, נ"ב נ' דג' תיבות אלו צריכים להיות להלן אחרי אומרו תמן אמרין חושש לכל הימים ועושה כדי קיום הנפש וע"ז פריך ואין לא לתמוה פי' דאם יעשה רק כדי קיום הנפש בצמצום האם לא יחליש במשך הזמן ויסתכן ע' בבלי פסחים ע"ד ב' מאי שנא מחלא מתמהא פי' חומץ חלש וכך כאן תיבת לתמוה פירושו להחליש והיינו האם לא יביא לו זה להחליש ולהסתכן ועמ"ש על הגליון בירושלמי פסחים פ"ד ה"א בסופה ד"ה במתמי' עש"ה] וגם אם יאכל כל צרכו יהי' לו כח יותר למהר הילוכו לבא ליישוב ישראל לשמור אז שבתות כהלכתן וע"כ אין לו להחמיר כיון דהוא רק חומרא דקבוע דרבנן שאינו ניכר ונשאר הירושלמי בקושיא

ה"ב (כ"ז ב') א"ר יוחנן דברי ר' מאיר עשרים וארבע דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה וזה חד בהם, נ"ב ירושלמי נזיר פ"ד ה"ו

שם (כ"ח א') בשומין נענע, נ"ב צ"ל נענע בשומין

שם (ב') חד אמר הכין שרי והכין אסור וחרנה אמר בין הכין ובין הכין אסור, נ"ב כל' זה ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב

שם (כ"ט ב') על דעתי' דר' ישמעאל בנו של ריב"ב מ' מלאכות אינון וניתנן לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודיי בהון, נ"ב כזה לקמן פי"א ה"א על דעתי' דר' יודה מ' מלאכות אינון וניתנין לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודיי בהון

שם (ל' א') א"ר יניי אמרו לו לר' חנינא צא וקרא, נ"ב פי' הק"ע תמוה והפי' פשוט שאמר שיאמרו לר' חנינא שיצא ויקרא משנתו הנ"ל (עד יחות כל סיטרה) בחוץ ולא בביהמ"ד כי הוא טעות וכזה בבבלי ברכות ל' ב' יתיב ר' חנינא קרא קמי' דר' ינאי כו' א"ל פוק קרי קרייך לברא וכזה בכתובות נ"ו א'

שם (ב') וההין דעבד ספין, נ"ב פי' אסקופה ע' ירושלמי פסחים פ"ט ה"ה אית תניי תני סוף אסקופה כו'

פרק ח' ה"ו (ל"ג א') כמלא רגל מדוכה קטנה של בשם, נ"ב בבבלי אי' בהכרע מדוכה קטנה של בשמים ותיבת בהכרע הוא מל' כרע דהיינו רגל כמו כרעי המטה ומצינו כזה שיעור בכרע במשניות נגעים פי"ד משנה ו' מצות עץ ארז ארכו אמה ועביו כרביע כרע המטה וכן הוא בירושלמי סוטה פ"ב ה"ב

פרק ט' ה"ב (ל"ד א') כל ההן דאנא משכח לה אנא מחיק לה, נ"ב דוגמתו ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ט כל הן דאנא משכח וי"ו אנא מחיק לה

פרק י' ה"ה (ל"ו ב') שמשתי את אבא עומדות מה שלא שימשתו ישיבות, נ"ב כעין זה ירושלמי חגיגה פ"ג ה"א שימשתי את ר"ע עומדות מה שלא שימשתו ישיבות

ה"ו (ל"ז א') אילין אינון והא אית לך חורנין, נ"ב כל' זה ירושלמי מגילה פ"א ה"ו, סוכה פ"ה ה"ו, יבמות פ"ט ה"א, ה"ב, ה"ג

פרק י"א ה"ה (ל"ח ב') שכל ג' וג' שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן, נ"ב ירושלמי עירובין פ"י ה"ו ועוד שם שכל ג' הסמוכין לגג כגג הן ובירושלמי ב"ק פ"ג ה"ג ג' שהן סמוכין לרשות כרשות וכזה שם עוד פ"ה ה"ו [ומש"ש ג' דברים הוא ט"ס וצ"ל ג' שהן סמוכין כו']

ה"ו (שם) תחלתן זדון וסופן שגגה, ג"ב נזכר בירושלמי פסחים פ"ז ה"ו כי לכל העם בשגגה פרט לשתחלתה בזדון וסופה בשגגה

שם (ל"ט א') ר' אבוהו בשם ר' יוחנן השוגג בחטאת ומזיד בחלב (כצ"ל) מתרין בו ולוקה ומביא קרבן, נ"ב כן הוא גם בירושלמי תרומות פ"ו ה"א, כתובות פ"ג ה"א, ב"ק פ"ז ה"ב וה"ד, שבועות פ"ג ה"א והוא עוד בירושלמי תרומות פ"ז ה"א אלא דשם אי' ר' אבוהו בשם ר' שמעון בן לקיש

פרק י"ב ה"א (ב') הרי החופר בחולות, נ"ב ע' ל' חופר בחולות בירושלמי ב"ק פ"א ה"ב

פרק י"ד ה"ג (מ"ג א') היא תרומה היא מע"ש מהו כדון בלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול, נ"ב כל' זה לקמן פט"ז ה"ג

פרק ט"ו ה"ג (מ"ה א') טופס ברכות כך הן, נ"ב כזה ירושלמי ברכות פ"א ה"ה טופס ברכות כך הוא

פרק ט"ז ה"א (ב') הדא אמרה כו' לעולם הוי רץ כו' אבל מששיקע כו', נ"ב ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה כל העניין

פרק כ' ה"ה (נ"ב ב') בשלא ישן עליו מאתמול אבל אם ישן עליו כו', נ"ב ע' ירושלמי שביעית פ"ט ה"ה דלעניין תבן של שביעית בעי' תרתי לשיובטל נתינה בכר וגם שישן עליו עש"ה: