גליא מסכת חלק א רכב

כמו פלוגתא דאדמון ורבנן דר"ע סובר שיקח דרך וישלם דמי שוויה כמו תנאי יהושע דשובר בגפנים ומשלם ורבנן פליגי דסברתם כמו רבנן דפליגי על אדמון דצריך שיקנה ברוק בעל החצר אף אם ירצה מאה מנה צריך ליתן לו וא"כ אדמון ור"ע ותנאי יהושע הכל חדא וקדחי שם דפלוגתא דר"ע הוא במילתא אחריתא ע"ש. ואפרש את דברי ירושלמי מה שמביא ר' יוסי ענין נחיל דבורים משום דנראה דירושלמי מתרץ שם שני תרוצים חדא דווקא לצאת פירוש באקראי אבל להכניס כלומר שיעשה שם קביעות דרך הן לצאת והן לכנוס לא תיקן יהושע עוד רוצה לתרץ תנאי היה דווקא שתומה גופו ולא נזכר פרתו משמע דבפרתו תועה אינו רשאי לשבר גפנים ובמשנה שדהו תועה ולא הוא ור' יוסי קאתי לדחות תירוץ שני והביא ראיה דגם גבי נחיל עשו תקנה מסתמ' דלאו דווקא גופו חלא אף בממונו שייך התקנה והא דלא נזכר בתקנה פרתו תועה משום דפרה דרכה לחזור מעצמה ואינו צריך לשבר בשבילה בגפנים אבל נחיל שאין דרכו לחזור עשו תקנה שיקוץ אילן חבירו וא"ש במשנה דשדהו תועה ראוי לעשות תקנה וע"כ דעיקר תירוץ קמא שמחמת שבא לעשות דרך קבוע ליציאה ולכניסה לא עשו תקנה בזה: