גאון יעקב עירובין קסג

איכא בז' ימי הפסח לאו מקדש ישראל והזמנים במוסף מכלל דאפילו בחולו של מועד מתפללין במוסף ברכה של חג. ותו אי בחול לא הוי לי' לר"ח ברכה לעצמו בשבת נמי לא אמר ב"ש לברוכי שמונה כדארש"י בשחרית וערבית:

והלכתא אומר זמן בר"ה וביוה"כ. חובה דאי רשות הא לא קמיבעיא לי' והלכת' ל"ל. וכ"ת הלכתא דלא כמאן דרב ושמואל הא אמרי אין אומר זמן ורב חסדא נמי אימא רשות ס"ל כדבריך ר"י אקרא חדתא. תריץ מדחזיי' רב חסדא לרב יימר ובעי לאורויי הלכתא אלמא חובה אורי לי' דאי רשות מיפשיט פשיטא להו:

וכ"ת רב חסדא היכי פליג ארב ושמואל אימא מתניתא לזמן משמע ליה דאי לברכה ליחשב נמי ר"ח דאיכא ברכה במוסף כי היכא דאיתא בחולו של מועד א"נ הכי קיבלה:

אמר רבא נחזי כו' רבא פשוט מדעולא דאמר הלכה כר' יוסי ומתנינן ותניא ואמר עולא והא דמייתי ברייתא קמייתא לאורויי לן דאיכא ברייתא דקתני בה כר' יודא א"נ הואיל ופריש בה טעמא כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה והיינו דאהדר להו ר' יוסי מ"ל ליכנס בה כשהוא מעונה מ"ל לצאת ממנה כשהוא מעונה. והא דמר זוטרא משמי' דרב הונא לא שמיע לי' ודרב יודא אמר רב דאמ' אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים לא פסיקא לי' אימא אחנוכה ופורים כרב יוסף:

דף מ"א אם אמרת לצאת ממנה לאו כשהוא מעונה הוא שהרי אכל ושתה כו' ור' יוסי ה"ק הרי אם תאב לאכול או צמא אסיר לי' למיכל ומישתי הא לאיי מעונה הוא:

מדקא"ר מאיר אעפ"י שאמ' ר' גמליאל אין מפסיקין מודה הוא שאין משלימין מכלל דרבנן מפסיקין ס"ל וכדאמרי רבנן דתוס' והא דר' ישוע וריב"נ בט' באב שחל להיות בע"ש דא"ר מאיר משמי' דר"ג אין משלימין ונכנס ר' ישוע להפר דברי ר"ג למימ' דמשלימין כדמייתינן מדריב"נ דעבוד כר"ג דלא כר' יוסי ורמינן דר"א ב"ר צדוק דעיו"ט משלימין ואי ר' ישוע נמי בר"ח וחנוכה ופורים קאמ' דמשלימין קשיא הא רבנן אפי' מפסיקין אית להו ונכנס ר"י להפר את דבריו משמע אלא כרבנן ואי איתא ר"י דלא כר"ג ודלא כרבנן ס"ל ומיבעי לי' לפרושי דעתי' אלא ר' ישוע בר"ח וחנוכה ופורים לא קמיירי וס"ל אי כרבנן דמפסיקין אי כר"ג דאין מפסיקין ואין משלימין ולהפר את דברי' בט"ב שחל להיות בשבת קאמ'. ורב יודא א"ר דקאמ' אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים ושקלינן וטרינן אי אכולהי אי אחנוכה ופורים אלמא אחנוכה ופורים ודאי קאמ'. ואי תימא אחנוכה ופורים חכמים אדר"מ פליגי וקסברי דרבן גמליאל ס"ל בחנוכה ופורים אף משלימין דאי בדרבן גמליאל מודי לי' חכמים לר' מאיר דמודה הי' שאין משלימין אלא דנפשי' קאמרי דמשלימין קשיא וכי הנך רבנן דר"מ דלא כר"ג ודלא כרבנן דידי' אלא כמאן ואי תימא אכולהי חכמים היינו ר' יוסי דשמעינן לי' דאמ' בט"ב שחל להיות בע"ש מתענה ומשלים וכדאמ' רש"י בט"ב שחל להיות בע"ש ודאי דנפשי' קאמ' דר"ג ודאי אין משלימין קאמ' דבהא פליגי ר' ישוע וריב"נ דר"י בקש לבטל דבריו למימ' דמשלים וריב"נ קיים דברי' דאין משלים מדרמי מדריב"נ דעבוד כר"ג אהא דעבדינן כר' יוסי ומשנינן נמי בדורו של ר"ג עבוד כר"ג ובדורו של ר' יוסי עבוד כר' יוסי דר"י מודה דר"ג דלא כוותי' ובדורו של ר"ג עבוד כר"ג ורמינן נמי מדעבוד בדורו של ר"ג כר"ג אדר"א ב"ר צדוק דבעי"ט משלימין ור' יוסי ס"ל כר' ישוע אלא דריב"נ פליג עלי' ואמ' אין שומעין לך לבטל דברי ר"ג ודורו של ר"ג שמעו לריב"נ וקבעו הלכה כמותו ור"ע נמי ככל דורו עבוד כדא"ר יודא פעם א' היינו יושבין כו' והביאו