גאון יעקב עירובין קל

ותבלין לאו בני אכילה נינהו ש"מ אין מערבין בתבלין וחיטין ושעורים וכן אמר הרא"ש והריטב"א והרמב"ם אמר עוכלא תבלין וכן הריא"פ מייתי עוכלא תבלין ואמר הרב בעל ב"י קסברי במסקנא לא קאי הכי. יין מבושל כדי לאכול בו מזון ב' סעודות ושאינו מבושל ב' רביעית חומץ כדי לטבל בו ירק ב' סעודות ואמרי רבנן רביעית זתים ואימהות בצלים או עלי בצלים דאיבצל זירתא כדי לאכול בו. ועלין דלא אבציל זירתא קטיל דאכיל יתי' ואין מערבין בהן ובירושלמי אמרו משמי' דר' מאיר כל דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא מערבין בו עם הפת אין מערבין בו השום והבצלים על דעתי' דר"מ אין מערבין בהן דתני א"ר יהודה מעשה ששבת ר' מאיר בארדקסס ובא א' ואמר עירבתי בבצלים והושיבו ר' מאיר בד' אמות שלו ומדאמר' הכא דרשב"א בעלין כר"מ ובחומץ ובאימהות אמר כדי לטבל ולאכול בו ש"מ אע"ג דעביד ר"מ עובדא בערדקסיס מודי ר"מ בכל שדרכו לטבל או ללפת משערי' כדי לטבל בו או לאכול בו וכדמוכחא כולה שמעתין ובירושלמי לטבל ירק הנאגד ועובדא דהאי גברא מוקמינן לה בעלין אבל באמהות מודי ר"מ כדי לאכול בהן והשתא הא דאמרו בירושלמי לר"מ השום והבצלים אין מערבין בהן ומייתי ההוא עובדא לאו באמהות קאמרי דהא באמהות מודי ר"מ דמערבין בהן ולא עוד אלא דלא בעי בהו מזון ב' סעודות אלא כדי לאכול בהן ב' סעודות סגי וההיא דירושלמי בעלין קאמרי וקסבר ר"מ כל דחזי למיכלי' כמות שהוא ואורחי' ללפת בי' או לטבל בו אע"ג דלית בי' מזון ב' סעודות משערינן בי' כדי לאכול בו או לטבל בו. כדאמר ר' שמעון בן אלעזר ורשב"א בעלין כר"מ ס"ל אלא מידי דלאו אוכלא הוא ומזיק למאן דאכיל לי' אע"ג דבהדי פת אכלין לי' אין מערבין בו וכדאמר התם אפונין חיין מערבין בהם למי נצרכא לר"מ שלא תאמר הואיל והן מסריחין את הפה כו' ועלין דאמרינן הכא דממיתין לא ממיתין אלא כמו שהן אבל בהדי פת אכלין לי' וכדאמרו בערבי פסחים גבי מרור דחרוסת מבטל לקפא דידי' ה"נ פת מבטל לקפא דידהו ושום נמי דאמרו במרובה דה"ק דמעלי לגופא אי במבושל אי בהדי פיתא אבל כמות שהוא אזוקי קאמזקא והשתא דאמרת הכי ש"מ תרתי ש"מ כל דבר המזיק ואינו אוכל אע"פ שעם הפת אוכלין אותו אין מערבין בו בלא פת כר"מ דירושלמי דהא איפסיקא הלכתא הכא בעלין כר"מ ועלין נמי הא עם הפת נאכלין אלמא הלכה כר"מ וש"מ עלין דלא איבצל זירתא דלא מערבין בהו לא אמרן אלא כמות שהן אבל עם פת מערבין בהו ומצטרפין למזון ב' סעודות דהא כל האוכלין מצטרפין וה"נ בהדי פת אוכלין נינהו וכן שום והרמב"ם דסתים ואמר בעלין אין מערבין כי אורחי' דלא לאתויי אלא מאי דאיתמר בהדיא:

וצ"ל דמי מלח נאכל כמו שהוא ואינו מזיק דהריא"פ והרמב"ם דאמרי תרוייהו מערבין בו וכן חומץ:

ב':

שכר קשיא לי' להריטב"א היכי דמי אי בתמד שלא החמיץ מי מערבין בו ותו מאי קמ"ל מתני' היא התמד עד שלא החמיץ פוסל את המקוה ואי משהחמיץ התנן אינו פוסל את המקוה וניחא לי' לעולם בשהחמיץ והתם בדליכא במיא ג' לוגין קתני דלא מצטרפי יין ומים למיפסל בג' לוגין ושמואל קמ"ל בדאיכא במיא ג' לוגין אפי' משהחמיץ פוסל ולהריטב"א איכא בין החמיץ ללא החמיץ דבשלא החמיץ סתמא ג' לוגין דידי' דמיא נינהו ופסלי ומשהחמיץ דאית בי' קיוהא דחמרא קתני דלא מיצטרפא לג' לוגין ולדידן מיתחזיא שכר לחוד תמד לחוד ואע"ג דקרא דבשכר אוקמינן לי' אתמד חדא מריבויא הוא דאיתרבי ועוד לשון תורה לחוד ולשון חכמים בלחוד:

בתרין רבעי שיכרא אמרי בתוס' וכן אמר הריטב"א כוס של ברכה ברביעית הלוג כדאמרינן בערבי פסחים ובנזיר והכא ה"ק כי היכי דלהוצאת שבת יין הוא חד מד' משאר משקין ה"נ לענין עירוב מדבעינן יין ב' רביעית שאר משקין שני לוגין בעו ד' אדחונרא ושמעתא קשיא לן חדא האי בתרין רבעי שיכרא לא דמי