גאון יעקב עירובין קכח

ואי קשיא השתא נמי תעד מנ"ל אימא מאי שכר דבלה קעילית ומאינך לא אתי דקיוהא בעלמא היא דלהכי איצטריך קרא תריץ כיון דשרי רחמנא הבלעה מוקמי' לי' נמי תמד אע"ג דבלאו קרא דבשכר לא ילפינן תמד מיני' משום דקיוהא בעלמא הוא כיון דכתב קרא מוקמינן לי' אהבלעה דתמד דומיא דאינך דבהבלעה קמיירי ולרבנן דתוס' דדבלה קעילית נמי הבלעה אלא הבלעה דחשיבי היא איכא למימר השתא דכתב לאינך דבלה קעילית מיני' אתו ואייתר בשכר לתמד:

דף כ"ח לא דמי לי' מב' צדדין וקשיא הא מנ"ל אימא אהני כללא קמא למעוטי דלא דמי כלל אפי' מצד אחד דאי מכללא בתרא איתרבו כל מילי ואפי' דלא דמי גי' כלל הלכך מתחזיא כדאמר הריטב"א דכל מילי לאו דוקא דא"כ פרט למה לי אלא כל דדמי אפי' בצד אחד ואכתי קשיא מיעוט וריבה מאי איכא למימר אי רבי כל מילי מיעוטא לאל ואי דדמי בצד אחד ריבוי ומיעוט וריבוי ריבויא קמא ל"ל וצריך לפלוגי בין צדדין גרועין לצדדין מעולין:

כל דלא דמי מב' צדדין בתוס' דב' צדדין דהכא כחד צד דהתם. דכל הצדדין השוין במעלה כפי מה שהבינו חכמים כולן כחד צד הן ולא מרבינן אלא עד דדמי בכולהי והיינו חד צד דנזיר ובתרי פרטי בעינן דדמי אפי' בצד דלא חשיב במעלה כאינך והכא טרי מב' צדדין לאפוקי דגים דלא דמי אפי' בכל צדדין השוין במעלה אלא בחד מיני' ומשני צדדין לאו דוקא ב' אלא אי איכא טובא דשויין הדדי במעלה דדמי בכולהו בעינן ומשום דהכא ליכא אלא תרי פרי מפרי וגדולי קרקע קאמר ב' ולאפוקי דגים דלא דמי אלא בחד מיני' ולמ"ד כללא קמא דוקא בעינן דדמי אפי' בצד דלא חשיב כאינך ולהר"י למ"ד כללא בתרא דוקא נמי בעינן דדמי אפי' בצד דלא חשיב כאינך אלא למאן דאמר כללא קמא דוקא בעינן דדמי אפי' בגרוע ביותר:

גודגדניות בכולהו מערבין למר מדהוקשו לזרע דלא חזי אפי' לערובי בנים וכן אמר הרא"ש גודגדניות שהוקשו לזרע אין מערבין בה מכלל דבדלא הוקשו מערבין:

ובבל הויא רובא דעלמא ביחיד אמרינן בכ"מ בטלה דעתו ובמקום ג' מידות בדבר פרשינהו הריטב"א:

ב':

ראשונים שלא היו להם פילפלין הא דבתוס' דקמן קשיא מאחר דמשום טבול פטור מן המעשר ומשום דאכלי' בעיני' הוא דקמחייב ור' יוחנן היכי שביק טעמא דחיובי' ונקט טעמא דלאו דחיובי' אלא פלפל לטבולי נמי לא חזו ולתבלין הוא דחזי ור' יוחנן ה"ק אנן דמתבלינן בפלפלי לא צריך לגרגר וקמאי דלא הוי להו פלפלי לתבולי הוו מבטלי בזרע גרגר שחוק והריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' אמר התם בפלפלי יבשתא דאפי' לטבולי לא חזי הכא בריטבתא וה"ק ראשונים שלא היה להם פלפלין רטובין. ויבשתא טומאת אוכלין לא מטמאי דלא חזי אלא לתבלין ובמעשר וערלה חייבין דמעיקרא כי הוו רטיבי נחית עלי' חיובא ותו לא פקע וכו':

חזיז דר' זירא בדלאו דגנוניתא ופליגא דרב והלכתא כינוקא והיינו דרב ודגנוניתא מערבין בי' ומברכין עליו בפה"א ושאר חזיז אין מערבין בו ומברכין עליו שהכל מידי דהוה אמיא ומלחא דלא מערבין בהו וברוכי מברכינן עלייהו:

כשות מערבין בו ומברכין בפה"א ולענין כסף מעשר לא ידענא או פרי מפרי הוא:

כפניות אפי' דלאו דניסחני נקחין בכסף מעשר ומטמאין טומאת אוכלין הואיל וחזי למתקן וחייבות במעשר כרבנן דר"י דהוה גמר פירא טפי משקדים ערים קטנים דקיי"ל כמ"ד זה וזה לפטור ולענין עירוב איכא למימר אפי' דניסחני אין מערבין בהן הואיל ובעידנא דקני עירוב לא חזי דהא לא מתקינהו וכן אמר