אבן העוזר על הש"ס כז

ולע"ד דברי התוס' ברורים ולק"מ עליהם, דלפי' הקונטרס ע"כ צ"ל ברייתא במידלי איירי, משום דקשה האיך רמוז בלשונם דרב ביבי ס"ל כרבה ואביי דלא כרבה, עכצ"ל משום דראו הברייתא דאוסר בטבלא, וע"כ דטעמא הוא משום שמא יקרא, ע"כ רב ביבי ס"ל דאנו צריכין לטעמא דשמא ימחוק אם כתב אכותל ואין אנו צריכין כלל לטעמא דשמא יקרא, אבל אביי ס"ל אנו צריכין גם לטעמא דשמא יקרא אם תלה הטבלה אכותל ומידלי דלא שייך לגזור שמא ימחוק, וא"כ ע"כ ס"ל דלא כרבה, אבל רב ביבי ס"ל כרבה, וע"כ אף שתלה הטבלה על הכותל ומידלי נמי חיישינן כדרבה, וא"כ אין צריך כלל לטעמא דשמא יקרא, בשלמא ברייתא לא ס"ל כרבה ואתי כר' אחא, ע"כ הוצרך לטעמא דשמא יקרא ונ"מ דכתב אכותל ומידלי, וע"ז קשיא להו להתוס' איך אמר המ"ד שמא ימחוק, דאין אנו צריכין לטעמא דשמא יקרא, הלא ע"כ אנו צריכין לטעם זה בדחייק על הטבלא, ע"כ לתרץ זה צ"ל דברייתא מוקמינן בכתב ומידלי ולא בדחייק, ולפ"ז י"ל בדחייק אפילו בטבלא לא מיחלף בשטרא, וא"כ שפיר י"ל למ"ד שמא ימחוק דאין צריך כלל לטעמא דשמא יקרא כדפי', ומ"ש התוס' ומיבעיא לן למימר דפליגי תנאי כו' יתישב בסמוך אי"ה, אבל לפי' הרר"פ צריך ליישב הא דרמוז פליגתייהו בלשונם להיפך ממ"ש לעיל, אלא דרב ביבי הוסיף לנו טעם אחר על טעמא דברייתא, דטעמא דברייתא ע"כ משום שמא יקרא הוא, דאל"כ מה לי כותל ומה לי טבלא, וע"כ רב ביבי ס"ל דאנו צריכין עוד לטעמא דשמא ימחוק, והיינו אם כתב בכותל דלא מיחלף בשטרא ושמא ימחוק חיישינן, ואביי ס"ל די לנו בטעמא דברייתא דשמא יקרא, ואין אנו צריכין לטעמא דשמא ימחוק דגודא בשטרא לא מיחלף, וע"ז קשיא להו להתוס' למה אוקי הש"ס דכ"ע דלא כרבה ובגודא אי מיחלף בשטרא פליגי, ה"ל לאוקמי פלוגתייהו כדבעי הש"ס למימר דבטבלא וחייק קמיפלגי אי מיחלף בשטרא אי לא, ודקשיא לך ברייתא דקתני דבטבלא ופנקס לא מיחלף בשטרא, אימא דברייתא איירי בכתב אכותל ומידלי ואתיא כר' אחא דס"ל דלא כרבה, אבל בדחייק אטבלא פליגי אמוראי, דרב ביבי ס"ל דבטעמא דשמא ימחוק סגי ואין צריך לשמא יקרא, אבל אביי ס"ל דצריך נמי לטעמא דשמא יקרא, ונ"מ דבחייק אטבלא נמי אסור דטבלא וחייק מיחלף בשטרא אבל רב ביבי ס"ל דבחייק נמי לא מיחלף בשטרא כדבעי' הש"ס למימר, והא דפריך מברייתא לא קשה השתא, דברייתא מיתוקמי שפיר בכתב אכותל ומידלי ואתיא כר' אחא דלא ס"ל כרבה, בשלמא לפי' רש"י לק"מ, די"ל דהש"ס לא רצה לאוקמי דליפלגו אמוראי פלוגתא חדשה בסברא בעלמא אי מיחלף אי לא מיחלף, אלא מבעית לן למימר דליפלגו בפלוגתא דתנאי, והיינו כרבה, וזהו שכתבו התוס' לעיל ומבעיא לן למימר דפליגי כו' ר"ל כדפי', אבל לפי' הר"ר פורת דע"כ פליגי פלוגתא חדשה אי גודא בשטרא מיחלף או לא קשה דהל"ל דכ"ע גוד בשטרא לא מיחלף ובטבלא ובחייק פליגי אמוראי, וע"כ כדי לתרץ קושיא זו היו סוברים התוס' די"ל דברייתא ניחא לן לאוקמי אליבא דהלכתא, לכן א"א לאוקמי פליגתייהו בטבלא וחייק, דא"כ קשה ממ"נ איך ס"ל לרב ביבי דלא איצטריך לטעמא דשמא יקרא, משום דס"ל דבטבלא וחייק לא מיחלף בשטרא, דאי ס"ל כרבה קשה איך מוקי ברייתא בכתב אכותל ומידלי דלא כרבה, דכיון דאיהו סבר כרבה הוי דלא כהלכתא, ואי תאמר דרב ביבי ס"ל דלא כרבה, א"כ א"א לומר דר"ב לא צריך לטעמא דשמא יקרא, הא ע"כ צריך להאי טעמא ונ"מ בכתב אטבלא ומידלי על הכותל, דאי משום שמא ימחוק שרי דלא ס"ל כרבה, ומשום שמא יקרא אסור, משום הכי דחה הש"ס אוקימתא זו, והשתא קשה להתוס', דהא למאי דמוקי הש"ס השתא, נמי קשה למאי דמוקי כתב אכותל ומידלי למאן דאמר גודא בשטרא מיחלף נמי הוי ברייתא דלא כהלכתא, אלא ע"כ למאן דאמר גודא בשטרא מיחלף על כרחך מיתוקמי ברייתא בדחייק, זהו מה שנ"ל האמת לע"ד בכוונת התוס'

ולפי שיטת התוספות הוא דחוק מה דהש"ס משני תנאי היא, דאין דרך לתרץ כן אלא היכא דאותיב ממתניתין או מברייתא, אבל היכא דמקשה דברי האמוראי אהדדי, אמר גברא אגברא קא רמית, דהא גם להמסקנא על כרחך צריך לומר דהן חולקים על רבה בפסק ההלכה ואין צ"ל תנאי היא, תו ברש"י שלפנינו מבואר דלא כמ"ש התוספות בשמו

והי' נלעד"ל בכוונת רש"י, משום דקשה עוד בשמעתין דמתרץ בכתב אכותל ומיתתי, דלמאי צריך לשנויי ומיתתי כמ"ש התוספות, תו דקאמר מאי שנא הכי ומאי שנא הכי כו', הא באמת לא קשה מידי מכותל אטבלא אלא דה"ל למימר ליחוש שמא ימחוק, ועל כרחך צריך לומר דהכי פירושא, דלהמסקנא נשארה אוקימתא קמייתא דנ"מ דכתב אכותל ומידלי, למ"ד שמא ימחוק דמוסיף לנו טעם אטעמא דברייתא דאוסר בטבלא על כרחך משום שמא יקרא, ורב ביבי מוסיף לנו עוד טעמא דשמא ימחוק, ונ"מ בכתב אכותל דלא שייך שמא יקרא דגוד בשטרא לא מיחלף, מש"ה צריכין עוד טעמא דשמא ימחוק, ולפ"ז ע"כ רב ביבי לית ליה דרבה, דאי ס"ל כרבה דאפילו במקום גבוה דלא שייך למגזר כלל, אפ"ה כדי שלא תחלק באיסורי שבת אסרינן לעולם, א"כ כ"ש בכותל דשייך מ"מ לגזור שמא יקרא, ואף דגודא בשטרא לא מיחלף ואין לחוש כל כך, אפ"ה כדי שלא תחלוק באיסורי שבת אסיר לקרות שום כתב בעולם, וכיון דרב ביבי ס"ל גודא בשטרא לא מיחלף ע"כ לא ס"ל הא דרבה, אבל אביי ס"ל דאין צריך לשמא ימחוק, וסגי לנו בטעמא דמבואר בברייתא דבטבלא חיישינן שמא יקרא, ואין צריך לטעמא דשמא ימחוק משום דס"ל כרבה דלא מחלקינן באיסורי שבת אפי' היכא דלא שייך למיגזר כלל, ע"כ אף דגודא בשטרא לא מיחלף, אפ"ה כל כתב אסרו חכמים לקרות אפילו היכא דליכא למיגזר, כמו דגזרו חכמים במראה הקבוע בכותל דלא שייך למיגזר בו כלל, כדי שלא תחלוק באיסורי שבת, והנ"מ בינייהו בכתב אכותל ומידלי, זהו כוונת המתרץ הראשון, אבל המקשה הכריח דע"כ רבה גופא מוכרח להודות דגודא בשטרא לא מיחלף, דאל"כ תקשה על רבה מברייתא דטבלא ופנקס דשם מבואר דגודא בשטרא לא מיחלף, מש"ה צ"ל לדעת המקשה דכ"ע ס"ל גודא בשטרא לא מיחלף, וסבר כדעת המתרץ דמוקי ברייתא דטבלא בדחייק, אבל בכתב לכ"ע גודא בשטרא לא מיחלף, דאם לא כן מאי אמר למ"ד שמא יקרא חיישינן, ע"כ פריך שפיר ניחיש שמא יקרא, גם פריך שפיר מדרבה, פי' איך ראה אביו בדרב ביבי דלא חייש שמה ימחוק בכותל ומידלי הא לרבה חיישינן, וא"כ י"ל דרב ביבי ג"כ ס"ל כרבה, דהא לא חזינן דפליג על רבה, וא"כ במאי פליג אביי על רב ביבי, וע"כ להמסקנא מסיק לקמן לעולם כדאמר מעיקרא דבכותל ומידלי פליגי, דרב ביבי הוסיף לנו טעמא דשמא ימחוק ע"כ לית ליה דרבה, לכן נ"מ בטעמא דשמא ימחוק בכתב אכותל ומיתתי דגודא בשטרא כו' וע"כ לית ליה דרבה, ודקשיא לך הא ע"כ גם רבה ס"ל דגודא בשטרא לא מיחלף דאל"כ תקשה לרבה מברייתא. על זה אמר דרבה תנאי היא ולק"מ על רבה מברייתא, ואתי שפיר פלוגתייהו דאמוראי וכדפי', והשתא אתי שפיר הא דהזכיר המתרץ לעיל דכתב אכותל ומיתתי, משום דהתרצן רוצה לתרץ בין לסברתו האמיתית ובין לסברת המקשה שביארתי לעיל, וכיון דהמתרץ אמר דגודא בשטרא לא מיחלף, א"כ לסברתו של המתרץ צ"ל דלא כרבה מש"ה אמר במיתתי, וכן א"ש הא דאמר מ"ש הכי ומ"ש הכין משום די"ל בכותל ומידלי דלא כרבה זה ברור בפי' רש"י ובש"ס

דף קנ"ה בד"ה למטה מי' טפחים כו' א"נ כרבי כו' עכ"ל, רבים תמהו על זה. דא"כ מה איריא נעץ יתד באילן אפילו לא נעץ נמי, דשימוש אילן היא שבות ולא גזרי בה"ש לרבי, ונ"ל דלק"מ, דלכאורה קשה מאי הקשו התוס' הא שפיר י"ל דלמטה מי' עירובו עירוב, דהא קייל"ן למטה מי' עד ט' וט' בכלל הוי ר"ה כיון דחזי לכתופי עליה, כמ"ש הרא"ש פ' ק' דשבת דף ראשון עמוד ד' עיי"ש, ועכצ"ל דקושית התוס' הוא דא"כ למה נקט למעלה מי' אינו עירוב, הא אפילו בפחות מי' משכחת דלא הוי עירוב כגון פחות מט', אלא ע"כ מדנקט למעלה מי' משמע כל פחות מי' עירובו עירוב, ע"כ הקשו אמאי עירובו עירוב, ותירצו אי נמי כרבי כו', פי' התנא רוצה לשנות משנתו נמי כרבי ותני משנתו לכ"ע בין לר' ובין לרבנן, לכן נקט